ארצות הברית של אמריקה קמה בעיני עצמה כמין ישראל החדשה. אירופאים שיצאו ממצרים (אנגליה) בסוף המאה ה-17 מעבדות לחירות. מעם של אצילים בטלנים שכל חייהם מתקיימים מתוקף מעמדם החברתי לאומה יצרנית של חופש ועשייה. הרעיון פשוט: ככל שתהיה טוב יותר – תצליח יותר.
אבות האומה האמריקאים דיברו תנ"כית, והכתבים שלהם משופעים בציטוטים והשוואות לבני ישראל המגיעים מן המדבר אל הארץ המובטחת. הם ניסו לקיים את חזון היהדות, במנותק מהעולם היהודי של התורה והמצוות, ואני חייב לומר שהם הצליחו לא רע בכך.
אל לנו להתבלבל – ארצות הברית של אמריקה אינה קיום החזון האלוהי המופיע בתורה לאומה החיה בארצה, רחוק רחוק מכך. החזון הזה, כמובן, שמור לעם ישראל, והדרך היחידה שלו לבוא לביטוי שלם הוא על ידי חיי תורה ומצוות של הפרט והכלל ישראלי שיהיו מגדלור רוחני ומוסרי לעולם כולו. אבל אנחנו עוד לא שם. והנה יש פה עם שניסה לעשות את זה בערך, בלי תורה, בלי מצוות, בלי יהדות, רק ברוח הדברים.
אני מניח שאם הרמב"ם היה חי היום הוא היה כותב על האמריקאים מה שהוא כתב על הנצרות והאסלאם. כשם שאלו סללו את הדרך לאמונה טהורה וזכה יותר בקרב גויים עובדי עבודה זרה, כך האמריקאים סללו את הדרך לגויים ללאומיות נכונה וישרה יותר, הקרובה יותר לדרכה של תורה.
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%a6%d7%99%d7%9c/
ומה הם עשו? הם כוננו חוקה. החוקה היא מסמך יסוד המושתת על ערכי המוסר והצדק, והיא מספקת בסיס משפטי לקיום חברה משותפת. אם אנחנו היינו עושים את זה נכון – החוקה שלנו הייתה תורת ישראל כמובן. אבל להם אין תורה, אז הם כוננו חוקה, מבוססת מוסר וצדק אנושיים. ולמען האמת, בנקודת מבט אנושית פשוטה – התוצאה הייתה לא רעה בכלל.
החוקה היא כמו תורה שבכתב, ויש לה מעין תורה שבעל פה – תיקונים שנעשו לחוקה עם השנים, אשר מטרתם להתאים את החוקה לזמנים המשתנים. אבות האומה האמריקאים למדו מעם ישראל לא מעט, והם גם למדו שחוקה קלה לשינוי, מהר מאוד תהיה חסרת משמעות. לכן כדי להעביר תיקון לחוקה האמריקאית צריך לעבור פרוצדורה קשה ומורכבת הכוללת הסכמה רחבה של 75% מחברי שני בתי המחוקקים של ארה"ב. שינוי החוקה האמריקאית נעשה רק כאשר יש קונצנזוס בלתי רגיל ביחס לשינוי, וזה כמעט אף פעם לא קורה; מתוך 11,000 הצעות לתיקון החוקה עד היום – התקבלו 27.
אבל, לתנועות שמאל יש תכונות משותפות בעולם כולו. אחת מהן – הם לא מחפשים קונצנזוס. מבחינת רבים מאנשי השמאל הרוב הוא וולגרי וחסר השכלה – וצריך למצוא דרכים יצירתיות לשלוט בו בעולם דמוקרטי. פתרון יצירתי הוא שליטה דרך בית המשפט העליון. כך נולדו להם פסקי דין רבים שמפרשים את החוקה בדרך יצירתית שלא עלתה על ליבם של כותביה, ומחייבים את כלל המדינות בארה"ב במעין מסלול משפטי עוקף חוקה. נו, בדיוק כמו הבג"ץ שלנו.
אחד מהפסקים הללו הוא "רו נגד וייד" שהתקבל בשנת 1973. פסק הדין טוען כי יש זכות חוקתית לפרטיות על פי התיקון ה-14 לחוקה האמריקאית, שממנה נגזרת הזכות של אשה על גופה, הכוללת בתוכה את הזכות לבצע הפלה מלאכותית בתנאים מסוימים בשלבים שונים של ההריון. לא ניכנס לפרטים הקטנים כי רבים המה, אבל בגדול – בית המשפט העליון האמריקאי נטל מכל מדינה ומדינה את הזכות להחליט בעצמה על מדיניות ההפלות שלה, מכיוון שזה "לא חוקתי", אף על פי שבחוקה האמריקאית אין רמז לכך.
https://tovnews.co.il/%d7%90%d7%97%d7%99%d7%99-%d7%94%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a6%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%90%d7%9c/
ביום שישי האחרון, קרוב ליובל שנים אחרי "רו נגד וייד" המפורסם הפך בית המשפט העליון את ההחלטה. ולא, זה לא שהוא פסק "בעד מתנגדי ההפלות" כפי שהתקשורת הישראלית נהנית להציג זאת. הוא סך הכל קבע שכל מדינה תחליט בעצמה על מדיניות ההפלות שלה. נו, איך קוראים לזה שהרוב מחליט על עצמו? דמוקרטיה או משהו כזה. מה שהשמאל פחות מתחבר אליו – לתת לעם להחליט. אגב, פסק הדין בן מאות העמודים של בית המשפט העליון האמריקאי ניתן לתמצות במשפט אחד, כל כך פשוט וקל להבנה: אין בחוקה האמריקאית עמדה לגבי הפלות, ולכן כל מדינה תחליט לעצמה. כמה פשוט – ככה מרגיז. על זה בדיוק השמאל האמריקאי מתאבל – מה פתאום שההמון ישלוט על עצמו? הנה כבר 11 מדינות בוחרות בעמדה הלא-נכונה של התנגדות להפלות. שיתביישו להן.
ואנחנו, מה אנחנו יכולים ללמוד מכל הסיפור הזה? שגם אצלנו דברים עוד עשויים להשתנות לטובה, והמפתח לכך נמצא במערכת המשפט. אם רק נשאף שגם כאן, כמו אצל הדוד מאמריקה, השופטים ייבחרו על ידי הציבור ונציגיו – גם אצלנו נוכל לכונן מערכת משפט שמאפשרת לרוב לשלוט, מבלי לכפות עליו עמדות שוליים של מיעוט פסבדו-אינטלקטואלי שמאלני.
יום אחד, ואני מאמין שהוא הולך ומתקרב, גם אנחנו נחוקק חוקה. זה יהיה קשה ומסובך וזה יצריך מאיתנו המון מאמצים שאין כאן המקום לפורטן, אבל התורה שלנו תהיה החוקה שלנו. וכדי שהיא תמיד תהיה רלוונטית, ישבו להם בית הדין הגדול שבירושלים ויגזרו ממנה חוק ומשפט בהתאמה לצורכי השעה והדור. כדי לקדם את היום הזה אנחנו חייבים לכונן מערכת משפטית צודקת יותר, ישרה יותר, ובעיקר – משפטית יותר; כזו שמשקפת את רצון העם ולא כופה עליו את רצונותיה שלה.
אנחנו נמצאים כעת בפתחה של מערכת בחירות, והנושאים שמעסיקים את הציבור האמוני הם רבים: זהות יהודית, בטחון, התיישבות וכלכלה. כדאי לנו לזכור שכדי להוציא משהו מכל אלו לפועל, ולשלוט ממש – אנחנו חייבים לשים את מערכת המשפט על ראש שמחתנו, ולדאוג שהנושא המרכזי שנוביל יהיה השינויים המחויבים במערכת המשפט.