טלי מימון הם אם לשמונה, שבעה בנים ובת. הבן השביעי שלה, שמוליק, נפטר מתסמונת נדירה. התסמונת התגלתה לאחר שסבל מאיחור התפתחותי. הם הגיעו למכון להתפתחות הילד, ונוירולוגית ילדים במקום אבחנה מיד על פי מבנה הפרצוף כי הוא סובל מאותה תסמונת. רק שבעה ילדים במדינה סבלו מאותה תסמונת באותה תקופה לכן הם פנו לעמותת אית"ן, איגוד ישראלי לתסמונות נדירות, כדי לאסוף מידע עבור ילדם.
אך עם השנים מצבו של שמוליק התדרדר, והוא היה תלוי בהם לחלוטין. כאשר שמוליק הגיע לגיל בר המצווה הם החליטו לחגוג לו ברוב פאר והדר. הבר-מצווה היתה מפוארת ושמחה ושבוע אחרי בר המצווה הוא לא קם בבוקר. היא מספרת "זאת הייתה התרסקות כי שמוליק בשבילנו היה הכל, אני זוכרת את הרגע הזה שישבתי ליד השולחן וצרחתי".
לאחר מותו, מימון נשארה עם ריקנות וחוסר גדול, אחותה הציעה לה ללמוד עיצוב עוגות וכך העסק שלה "יאמיטלי" קונדיטוריה וסדנאות זילוף ואפייה הגיע לעולם. מימון מספרת כי העסק מנחם וממלא אותה וכיצד היא מרגישה ששמוליק נמצא איתה בכל פעם שהיא אופה.
היא מסכמת "הוא נפטר בראש חודש אדר והשאיר לנו צוואה ברורה לחלוטין ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה", עם כל הקושי חייבים להמשיך הלאה. יש לי עוד ילדים ויש לי בעל, ואני כאמא אסור לי להתרסק. כל מקל שנתקע בגלגל צריך להשתמש בו כדי לעלות בסולם".
