בשיטה האנגלו-אמריקאית הנהוגה גם בישראל, פסילת שופט מדיון מסוים נחשבת לעלבון כלפי המערכת כולה. יתרה מכך, בקשות לפסילת שופט נידונות על ידי השופט שנגדו נטען כי הוא בניגוד עניינים.

ד"ר שוקי שגב, מומחה למשפט חוקתי מהמכללה האקדמית נתניה, מסביר כי על פי השיטה הזו בעולם אידאלי שופטים אמורים לפסול את עצמם מרצונם במקרים בעייתיים.

אך בסופו של דבר עורכי דין אינם מגישים בקשה לפסילת שופט מהסיבה הפשוטה: "הם מאבדים נקודות בקרב השופט ובקרב עמיתיו השופטים שלא אוהבים לראות התנהלות כזו", אומר ד"ר שגב.

ולנושא הבוער כעת בישראל: דיון בג"ץ בצמצום עילת הסבירות.

יש שתי סוגיות בעייתיות: האחת היא ששופטים למעשה דנים בסמכויות של עצמם, והשניה היא שהנשיאה אסתר חיות נשאה נאום ציבורי נחרץ נגד צמצום עילת הסבירות, וכעת משתתפת בדיון בעניינו.

לדברי ד"ר שגב, המצב בארה"ב גרוע יותר, משום ששם כל שופט בבית המשפט העליון הוא שופט לעצמו ולא ניתן להגיש נגדו שום ערעור.

הוא מוסיף כי בקשת פסלות קשורה לשאלה מהי התנהגות שיפוטית ראויה, וזו שונה בין מדינות. הבעיה, בעיניו, עם התנהגותה של חיות היא שהיא ידעה שהתיק הזה עומד להגיע אליה, מה שהופך את הנאום שנשאה ללא ראוי.

צפו בראיון המלא