בימים אלה מוגשת עצומה מטעם מטה "צדק לעמירם" המבקשת מראש הממשלה להעביר את עמירם בן אוליאל מהבידוד בו הוא נמצא למעלה משבע שנים, לאגף התורני, וזאת למען שמירה על שפיותו. רק בחצי השנה האחרונה, הודות לשר איתמר בן-גביר, הוא יכול היה לחבק את בתו למשך 10 דקות בלבד, אך גם זה נלקח ממנו.

ד"ר יהודה שלם מהמטה מסביר כי מטרת העל של המאבק המשפטי למען בן-אוליאל היא לקיים משפט חוזר וצודק כדי לא לחזור על הטעויות של עמוס ברנס ורומן זדורוב. עד אז נלחמים במטה לשיפור תנאיו בכלא.

רבנים ליברליים כמו בני לאו יצאו נגד העצומה משום שהם מקבלים את הרשעתו ברצח המשפחה. ד"ר שלם מבהיר בשם המטה כי רצח הוא דבר מתועב, אך לא הוכח שעמירם בן אוליאל הוא הרוצח, וההודאות הוצאו ממנו אחרי שעות ממושכות של עינויים.

עוד מוסיף שלם כי "השב"כ מתנכל לבן אוליאל באופן אישי" – מדובר באסיר היחיד כמעט בישראל ששב"כ נותן הוראות בעניינו, כשאפילו המחבלים המסוכנים ביותר נתונים תחת משמר בתי הסוהר.

כיצד הפך שב"כ לארגון שתכליתו היא התנכלות ומרדף אחרי מתנחלים בגבעות?

מה משותף לרצח ארלוזורוב, לפרשה בדומא ולתקרית בבורקה?

צפו בראיון המלא