חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת כי תצא: היחס בין ישראל לאומות העולם

בפרשת כי תצא יש קשת רחבה של מצוות מכל התחומים והסוגים. במצוות החברתיות יש דגש על סולידריות חברתית. מנגד, מול חלק מאומות העולם - יש קו ברור ולא מתפשר של תקיפות ויצירת כח הרתעה

תגיות

שתפו :

עזר מציון

פרשת כי תצא מונה 74 מצוות במגוון תחומים ונושאים.

למשל, דינים והליכות בין אדם לחברו, דיני נזיקין ודיני פלילים. דינים רבים בתחום היחסים בין איש לאשה, בין ישראל לאומות העולם, דיני צדקה ומתנות לעניים וגם דינים בין אדם למקום, שהם לכאורה חסרי הסבר כגון מצוות שילוח הקן ומצוות כלאיים ושעטנז.
מצוות רבות באות לצורך הצדק החברתי וסיוע לחלשים בחברה. לדוגמה, כאשר מישהו חייב חוב ומועד הפירעון עבר ואין לו איך לפרוע ובעל חוב רוצה לקחת נכסים בתור משכון, אסור לו להכנס לביתו ולקחת. עליו לעמוד בחוץ והחייב יביא את המשכון. בצורה כזו הבושה תקטן. אם המשכון הוא חפץ של עני הנחוץ לו מאוד, צריך להשיב לו את המשכון מדי לילה. ציווי זה נאמר גם בפרשת משפטים בספר שמות (פרק כ"ב כד) והתורה חוזרת עליו שוב.
סיום פרשת המצוות החברתיות מתייחס להגינות במסחר ודגש כי שמירה על חוקי הצדק הבסיסיים היא התנאי לאריכות ימים על פני האדמה.
הרמב"ם בספרו ״משנה תורה״ מתייחס בפרק "הלכות מתנות עניים", למצוות נוספות בפרשה ששייכות לתחום החברתי. כמו למשל : השארת תבואה לאוכלוסיה נזקקת בדרכים שונות של "לקט, שכחה ופאה".
בְּשָׁלֹשׁ עִתּוֹת בַּיּוֹם מְחַלְּקִין אֶת הַפֵּאָה לָעֲנִיִּים בַּשָּׂדֶה אוֹ מַנִּיחִין אוֹתָם לָבֹז. בַּשַּׁחַר. וּבַחֲצִי הַיּוֹם. וּבַמִּנְחָה. וְעָנִי שֶׁבָּא שֶׁלֹּא בִּזְמַן זֶה אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִטּל. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עֵת קָבוּעַ לָעֲנִיִּים שֶׁיִּתְקַבְּצוּ בּוֹ כֻּלָּן לִטּל. וְלָמָּה לֹא קָבְעוּ לָהּ עֵת אַחַת בַּיּוֹם מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲנִיּוֹת מֵינִיקוֹת שֶׁצְּרִיכוֹת לֶאֱכל בִּתְחִלַּת הַיּוֹם. וְיֵשׁ שָׁם עֲנִיִּים קְטַנִּים שֶׁאֵין נֵעוֹרִין בַּבֹּקֶר וְלֹא יַגִּיעוּ לַשָּׂדֶה עַד חֲצִי הַיּוֹם. וְיֵשׁ שָׁם זְקֵנִים שֶׁאֵינָם מַגִּיעִין עַד הַמִּנְחָה:
באמצעות ההלכה הזאת מבינים עד כמה התורה עוסקת בפרטים הקטנים ודואגת למאפיינים של השכבות החלשות בצורה מיטבית. כך גם התרומה של בעל השדה, הופכת לאפקטיבית עבור החברה.

הפרשה מסתיימת באזכור מעשהו של עמלק. מעשה זה מהווה אנטיתזה מוחלטת לכל חוקי הצדק שהוזכרו קודם. בני ישראל לא סיכנו את עמלק, עמלק נלחם בקצה האחורי של המחנה, בחלשים, וזאת בשעה שהעם היה צמא למים. מעשהו זה של עמלק המנוגד לכל חוקי המוסר הפשוטים אינו מאפשר לו מקום בעולמו של הקב"ה ובני ישראל מצטווים ציווי עתידי על מחיית עמלק, ציווי המתקיים חלקית בימי שאול. בימינו המצווה היא מצוות זכירה ומתקיימת בכך שאנו קוראים את הפרשה מדי שנה בשבת הסמוכה לפורים, הנקראת שבת זכור.

כמו כן, התורה פוסלת מלבוא בקהל את העמים מואב ועמון. עמון כי היו אכזריים לעם ישראל שרצה לעבור בארצו ולא רק שלא "קידמו אותנו בלחם ומים", אלא יצאו למלחמה. אומה כזאת אכזרית ולא רגישה למצוקת האחר, לא יכולה להיות חלק מעם ישראל גם לאחר גיור. מואב שכרו את בלעם לקלל את עם ישראל והחטיאו את ישראל בעוון בנות מואב. בגין אותו חטא מתו 24,000 איש בעם ישראל.

השורש של אומות אלה הוא מלוט, שהיה בן אחיו של אברהם אבינו. אברהם אבינו נלחם להציל את לוט ועזר לו רבות ואילו צאצאיו מתנכרים לעם ישראל, באכזריות וחוסר הכרת הטוב. לכן הם לא יבואו בקהל ה' עד עולם.

Meir
Author: Meir

ערוץ ToV אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות   🇮🇱

עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

ראיון עם פרופ' טליה איינהורן על משמעויות ההחלטה של בית הדין הבינלאומי בהאג מיום 26/1/2024

פרופ' טליה איינהורן, חברה קבועה באקדמיה הבינ״ל למשפט השוואתי, מבארת תחילה כי מדובר בבית דין שהוקם לצד ארגון האו"ם וסמכותו, המוגבלת למדינות שהסכימו עליה, נובעת מחוקתו הנספחת למגילת האו"ם. לענייננו, הסכמת ישראל ניתנה באמנת הג'נוסייד המקנה לבית הדין סמכות שיפוט לגבי השמדת עם (ג'נוסייד) בלבד

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום