איך אפשר ״לעשות״ רילוקיישן לגרמניה?

כיצד יכולים ישראלים להגיע לגרמניה 80 שנה אחרי מלחמת העולם השניה והאם ישראלים שמחזיקים בדרכון ואזרחות כפולה זו תופעה נרחבת? שיחה עם שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור

הנתונים על פי אילון כסיף, מנכ”ל חברת קמפוס פאס – המסייעת בקבלת אזרחות

אירופאית / פורטוגלית מצביעים על כך ש”ליותר מחצי מיליון

ישראלים יש כיום אזרחות אירופאית בנוסף לאזרחות הישראלית,

ועם זאת אנחנו לא רואים נטישה רבתי”.

לדבריו של כסיף, “רק חלק קטן מבעלי האזרחות הזרה בוחרים להשתקע

ביבשת אירופה, מה שאומר שהדרכון הזר

משמש ישראלים רבים יותר על תקן של תעודת ביטחון”.

שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור מכיר את התופעה ומתייחס לעובדה שלמרות המטען

ההיסטורי צעירים ישראלים יורדים לגרמניה: “אני מכיר הרבה אנשים בארץ

שבאופן עקרוני לא מגיעים לגרמניה, אבל אני חושב שיותר ויותר אנשים,

בעיקר ילדים או נכדים של יוצאי גרמניה ששרדו

את השואה, יש פה שינוי והצעירים מחפשים מקומות

עבודה ובגלל יוקר המחיה גרמניה מעניקה יותר. אבל אין ספק שזה קיים אצלנו”.

פרושאור לא מתרגש וטוען כי אין פה חריגה משנים קודמות:

“התופעה הזו היא לא חדשה. היא קיימת. זה אולי חלק מהאופי הלאומי שלנו,

שאם למישהו יש אפשרות לקבל דרכון זר  הוא ינסה לקדם את זה. אני לא שופט את זה,

אני מסתכל על זה ולא רואה שיש פה איזה שינוי שנה

האחרונה מעבר למה שהיה בעבר. אני חושב שגם מי שעושה את זה, בסופו

של דבר ירצה לגדול במדינה ולגדל את הילדים שלנו בישראל,

זה חלק מההווי שלנו והחשיבה שלנו. אין לנו ארץ אחרת”.

צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV

להצטרפות לקבוצת הווצאפ של ערוץ Tov
לחץ כאן

ערוץ Tov אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות

עוד באותו נושא
הצטרפו לניוזלטר וקבלו ספר חינם!
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר

כתבות נוספות

אוריאל ארז: “הגרמנים קיבלו עזרה מהמקומיים לשלוף יהודים בפינצטה”

אוריאל ארז, שחי שנים רבות בנורווגיה וחזר לישראל, משתף בראיון בתחושותיו לגבי החיים כיהודי וכישראלי במדינה הסקנדינבית. הוא פותח בסקירה היסטורית כואבת ומזכיר כי בתקופת השואה, למרות הקהילה הקטנה והשטח העצום של נורווגיה, המקומיים סייעו לגרמנים לאתר את היהודים “בפינצטה” ולשלחם למחנות הריכוז. לדבריו, גם לאחר המלחמה הניצולים לא התקבלו בזרועות פתוחות, ותחושת החשש הזו מלווה את הקהילה עד היום.

במהלך שהותו שם, ארז ובת זוגו לא הסתירו את זהותם. למרות התקפות שהופנו כלפיהם, הם שמרו על שקיפות מלאה עם פרטיהם האישיים ולא חיפשו דרכי מילוט או הסתרה. עם זאת, הוא מדגיש כי הישראלים החיים שם כיום נוטים לשמור על פרופיל נמוך, ומספרם נותר קטן יחסית.

השינוי המשמעותי בחייו של ארז חל כאשר החליט לשוב לישראל, בעוד בת זוגו בחרה להישאר בנורווגיה, דבר שהוביל לפרידתם. הוא מתאר את החזרה כסגירת מעגל משפחתית, מאה שנים לאחר שסבו עלה ארצה. למרות הירידה ברמת השכר ובתנאי המחיה בהשוואה לנורווגיה, ארז מצהיר בסיפוק כי הוא שמח על החלטתו לחזור לציון ולהיות חלק מהמשפחה המורחבת שכולה חיה בישראל. הראיון מדגיש את הקונפליקט שבין הנוחות הכלכלית באירופה לבין תחושת השייכות והביטחון הלאומי בארץ.

אוריאל ארז, שחי שנים רבות בנורווגיה וחזר לישראל, משתף בראיון בתחושותיו לגבי החיים כיהודי וכישראלי במדינה הסקנדינבית. הוא פותח בסקירה היסטורית כואבת ומזכיר כי בתקופת השואה, למרות הקהילה הקטנה והשטח העצום של נורווגיה, המקומיים סייעו לגרמנים לאתר את היהודים “בפינצטה” ולשלחם למחנות הריכוז. לדבריו, גם לאחר המלחמה הניצולים לא התקבלו בזרועות פתוחות, ותחושת החשש הזו מלווה את הקהילה עד היום.

במהלך שהותו שם, ארז ובת זוגו לא הסתירו את זהותם. למרות התקפות שהופנו כלפיהם, הם שמרו על שקיפות מלאה עם פרטיהם האישיים ולא חיפשו דרכי מילוט או הסתרה. עם זאת, הוא מדגיש כי הישראלים החיים שם כיום נוטים לשמור על פרופיל נמוך, ומספרם נותר קטן יחסית.

השינוי המשמעותי בחייו של ארז חל כאשר החליט לשוב לישראל, בעוד בת זוגו בחרה להישאר בנורווגיה, דבר שהוביל לפרידתם. הוא מתאר את החזרה כסגירת מעגל משפחתית, מאה שנים לאחר שסבו עלה ארצה. למרות הירידה ברמת השכר ובתנאי המחיה בהשוואה לנורווגיה, ארז מצהיר בסיפוק כי הוא שמח על החלטתו לחזור לציון ולהיות חלק מהמשפחה המורחבת שכולה חיה בישראל. הראיון מדגיש את הקונפליקט שבין הנוחות הכלכלית באירופה לבין תחושת השייכות והביטחון הלאומי בארץ.

אוריאל ארז, שחי שנים רבות בנורווגיה וחזר לישראל, משתף בראיון בתחושותיו לגבי החיים כיהודי וכישראלי במדינה הסקנדינבית

הצטרפו לניוזלטר וקבלו ספר חינם!

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x