בעקבות המאורעות האלימים שהובילו לפצועים רבים בשבת האחרונה בדרום ת"א בהם השתתפו מאות רבות של אריתראים שנלחמו אחד בשני ברחובות העיר, האשימו כמיטב המסורת את ראש הממשלה נתניהו ואת ממשלות הימין שלא מצאו פתרון לבעיית המסתננים.

ב"אורח פלא" נעלם מעיני המבקרים, הפתרון של חוק הפיקדון שקבע כי מסתננים העובדים בישראל יפקידו 36% מהכנסתם בתקופה בקרן מיוחדת שהם יוכלו לפדות רק עם עזיבתם את הארץ. הסכום יכלול חלק מהתחייבויות המעסיק (16%) וחלק משכרו של העובד (20%). גם במקרה הזה הוגשה עתירה, ולמרות נתונים מבוססים שהוכיחו את יעילות החוק בעידוד יציאתם של מסתננים, באפריל 2020 בג"צ הורה לבטל חלקית את החוק, וקבע שרק חלקו של המעסיק יועבר לקרן הפיקדון.

איש אתר "מידה" עקיבא ביגמן מציע הצעה מאוד פשוטה כדי לראות באיזו קלות פוסל בית המשפט העליון חקיקה ראשית של הכנסת: "אנחנו הרבה פעמים הולכים בעיקר לתוצאה של הפסיקה. אבל אני מציע ללכת לקרוא את הנימוקים של השופטים, מעין להרים את מכסה המנוע של ההחלטה. אנחנו מרגישים כאילו יש איזה לחש קסם או שפה סודית שרק מי שהוסמך לשופט עליון בכלל יכול להבין אותה. בד"כ אין שם הרבה עומק ולוגיקה. אתה קורא איך השופטת אסתר חיות מחליטה לבטל חוק ואין שם שום מקצועיות. השופט סולברג טוען טענות הגיוניות והיא בכלל לא עונה לו. יש שימוש לא מידתי בכלים החוקתיים של ביטול חוקים".

צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV