כשמדברים על מלחמת יום כיפור המילה שמסמלת יותר מכל את הטרגדיה בשלב הראשון של המלחמה היא ה"קונספציה" של חיל המודיעין לפיה לא תיפתח מלחמה משום שמצרים לא מוכנה לכך ותפסיד יותר מאשר תרוויח. כאמור, הקונספציה כשלה ובחיל המודיעין ערכו חשבון נפש ארוך כיצד הגיעו למצב זה.
ההיסטוריונית וחוקרת היהדות ד"ר מור אלטשולר מגדירה בפתח השיחה את הביטוי: "במונחים של היום נגדיר קונספציה כקיבעון מחשבתי. כשקבוצה של אנשים במקום לפתוח את עצמם למגוון אפשרויות, סוגרים את עצמם לאפשרות אחת. האנשים גם מונעים מעצמם מידע שעלול לסתור את הקונספט שלהם, לא נותנים למידע אחר להיכנס ומונעים מעצמם לחשוב על אפשרויות אחרות והטעות עולה לנו כמובן במחיר דמים כשהמצרים מפתיעים אותנו ופותחים במלחמה.
"הנטיה האנושית הזו", מוסיפה אלטשולר, "לחשוב כעדר, כשכולם מקדשים משהו שמישהו אמר כי הוא נורא חכם ואז הכל מסתדר לפי אותם דברים, מדכאים מחשבה אחרת, אין חרות מחשבה, יש מידור ושוקעים לתוך הרצוי ולא המצוי".
אלטשולר מזכירה אדם אחד שניסה לשבור את אותה קונספציה: "אלברט סודאי, יליד עיראק, אזרח עובד צה"ל שעבד באמ"ן מחקר כראש מדור מדיני בתוך ענף מצרים. סודאי סיפר לימים בוועדת אגרנט שבזכרונותיו סימן אחד היה מאוד ברור: כמה ימים קודם לכן, הקאדי, כהן הדת הגבוה במצרים, נתן אישור לחיילים לאכול ברמאדן. סודאי הבין שזה אירוע משמעותי וסימן מתריע בולט. סודאי מתרוצץ באמ"ן מחקר ומנסה לשכנע אותם שעומדת לפרוץ מלחמה. יחד עם הקצינה שלו, ילידת מרוקו, הוא מדבר עם ראש הענף יונה בנדמן שאומר להם: "אתם ערבושים, אתם פאניקיסטים". הוא בעצם הרג את השליח כדי לא לשמוע את הבשורה.
מה הסיפור הדרמטי שקרה בפיקוד צפון וכיצד הם כן התריעו על המלחמה יום לפני?
צפו בראיון המלא בערוץ TOV
להתנדבות בתרגום סימולטני:
