חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הסוגיה הפלסטינית חוזרת אל שולחן הדיונים

המזרחן ד״ר דורון מצא מעריך שהנורמליזציה תחזור אך בלבוש שונה - יוזמת השלום הסעודית הכוללת את הסוגיה הפלסטינית

תגיות

שתפו :

פלאש 90

שר ההגנה האמריקני הודיע על הקמת מסגרת תיאום משותפת לאבטחת נתיבי השיט בים סוף.
השותפות בה – בעיקר מדינות מערביות. מי לא בתמונה (לפחות לא בגלוי)? סעודיה, איחוד האמירויות, עומאן ומצרים (המפסידה הגדולה מהשיתוק הימי).
מה משותף לרובן? מדובר במדינות הפחדניות של המזרח התיכון, החוששות מאיראן ומעדיפות לראות כיצד תסתיים המלחמה לפני שהן נוקטות עמדה.
לכך יש משמעות בהיבט של עתיד האיזור. מי שמצפה לכך שהמזרח התיכון יחזור לאותה נקודה שנקטעה ב-7 אוקטובר היישר למיזם הנורמליזציה עם סעודיה, טועה!
מיזם הנורמליזציה יחזור אבל בלבוש מעט שונה. ממיזם שהסוגייה הפלסטינית היתה מחוצה לו, הוא יהפוך למיזם שהסוגיה הפלסטינית תהיה חלק ממנו. מהנורמליזציה חזרה ליוזמת השלום הסעודית.
מי שמאוד חפץ בכך הם האמריקנים. צריך להבין בהקשר הזה כי אסטרטגית ישראל נכנסה לסוג של בעיה.
הדיבור על כך שארה״ב אינה מעמידה סטופר לישראל לממש את התכליות הצבאיות בעזה הוא מצד אחד יכול לעודד אבל מהצד השני הוא כרוך בתפיסה ובאסטרטגיה אמריקנית שאינה עולה בקנה אחד עם זו של ישראל.
מבחינת ארה״ב המלחמה החלה כאיום אבל היא הופכת להזדמנות כפולה: לחזור לדיפלומטיה מול איראן בהקשר של הגרעין ומול חיזבאללה בהקשר של דרום לבנון, ובמקביל להפיח רוח חיים ברשות ("הרפורמית", כלומר אחרי רפורמות דומות לאלה שניסו בארה״ב להעביר אצלה לפני ובעיצומה של האינתיפאדה השנייה) ולהחזיר את מודל שתי המדינות.
מבחינת ארה״ב, מהלך כזה כרוך אולי בשינוי פוליטי בישראל. לכן הם מייחלים לשינוי בהרכב הממשלה הנוכחית ומטפחים את שיח "אלימות המתנחלים" כדי לדחוף לפרישת סמוטריץ׳ ובן גביר. גנץ (שסירב לומר את דעתו בנושא שתי המדינות) הוא ציר השינוי הפוליטי והאסטרטגי.
שני מכשולים לאמריקנים בהקשר הזה: האחד, הבחירות הפנימיות הקרבות אצלם וההתחזקות של טראמפ כולל במדינות המפתח, והשני הוא דעת הקהל הישראלית שפחות נוטה לאסטרטגיה האמריקנית, ולפחות לפי סקרים אחרונים נוטה לשמר דפוסי הצבעה לימין, גם אם אין המדובר בליכוד המקורי.
מה שברור שהמציאות של הטרור המטורף שנחשף ביהודה ושומרון שהתפתחה כמקבילה לזו של רצועת עזה, מחלחלת את ההבנה, פה בישראל, לגבי משמעות הרשות וחוסר היכולת להסתמך ולו בפעם השלישית (אחרי אוסלו והאינתיפאדה השנייה) על סוג כזה של יישות להבטחת הביטחון של תושבי ישראל.

ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.

 

orna
Author: orna

ערוץ ToV אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות   🇮🇱

עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

ראיון עם פרופ' טליה איינהורן על משמעויות ההחלטה של בית הדין הבינלאומי בהאג מיום 26/1/2024

פרופ' טליה איינהורן, חברה קבועה באקדמיה הבינ״ל למשפט השוואתי, מבארת תחילה כי מדובר בבית דין שהוקם לצד ארגון האו"ם וסמכותו, המוגבלת למדינות שהסכימו עליה, נובעת מחוקתו הנספחת למגילת האו"ם. לענייננו, הסכמת ישראל ניתנה באמנת הג'נוסייד המקנה לבית הדין סמכות שיפוט לגבי השמדת עם (ג'נוסייד) בלבד

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום