קשיים במגעים לעסקת חטופים. בעיקר מהצד החמאסי שדורש את הפסקת הלחימה.
הדרישה של סינואר מפוענחת על ידי התקשורת כביטוי ללחץ שבו נתונה חמאס. כלל לא בטוח! זה נשמע עוד מתיזות "השבירה".
סביר להניח כי אילו היה כך, סינואר היה מסתפק בעוד הפוגה שלפי הפרסומים השונים (וגם מהתבטאויות הנשיא הרצוג) ישראל הייתה מוכנה להיכנס אליה (שבוע – שבועיים?).
לא בטוח שסינואר קורא ומפענח את המערכה כמונו. מבחינתו, העסק עדיין פתוח ולא סגור.
לצה"ל יש הישגים משמעותיים. ללא ספק. אבל סינואר מחזיק עדיין שלושה קלפים: את עצמו, את החטופים [אלה כזכור מטרות המלחמה של ישראל] ובעיקר, אולי, את היכולת למנוע מישראל הכרזה על ניצחון = מלחמת התשה ארוכה.
כל עוד המלחמה נמשכת בתצורה כזו או אחרת, סינואר לא ימהר לכבות את העסק בעסקה כזו או אחרת.
מה שעוד יכול לעודד את סינואר זו החזית הצפונית שהרושם הוא כי יש סוג של עליית מדרגה בעוצמת האינטנסיביות שלה. אתמול דווח על ניסיון לפגוע באסדת הגז "כריש", וזו עליית מדרגה לצד עליה במקביל בעוצמת התקיפות של חיל האוויר והעומק הגיאוגרפי שלהן.
העימות בצפון מלווה גם בפגיעה תשתיתית ניכרת ביישובים הצמודים לגדר.
לפי שעה, הרושם הוא כי חיזבאללה הוא הקובע את תכולת הלחימה במסגרת רעיון ההתשה שהגדיר כבר בשלבים הראשונים של המלחמה.
ולמרות זאת, לישראל אין ממש אופציה ואסור לה להתפתות למערכה מקבילה שניה. ודאי לא כזו שתסתפק בהחרבת המדינה הלבנונית או פגיעה בבירות או במהלומה אווירית.
אם כך יקרה, אנחנו נהיה בסוג של שידור חוזר, והפעם הרסני הרבה יותר, של מלחמת לבנון השניה שבה ישראל התמקדה בדרום לבנון (שמורות הטבע) והניחה לחיזבאללה לטווח אותה מרחוק. כל מהלך אפקטיבי נגד חיזבאללה כרוך בתמרון קרקעי דומה לזה שברצועה.
כרגע אין בידי ישראל את היכולת לתמרן בלבנון קרקעית ויש להיערך לסוג כזה של מלחמה ולהימנע מלהיגרר אליה. בהחלט אפשרי שחיזבאללה היה רוצה לגרור את ישראל למערכה כזו שממנה היא תצא רע מאוד, ולמרות שהמציאות הנוכחית בעייתית היא בבחינת "הרע במיעוטו", וצריך לגזור על עצמנו סוג של איפוק ובמקביל לתכנן את העימות ואת טיבו.
המשמעות של הדברים הללו היא שיש קשר בין עומק וקצב ההתקדמות של צה"ל ברצועה לבין היכולת להתחיל לחשוב על טיפול בבעיית החזית הצפונית. לחץ כבד יותר על הרצועה בעיתוי הנוכחי ישרת גם את עניינה של ישראל מול סינואר וגם את עניינה מול נסראללה.
מי שעוד הצטרפו לרב איזוריות אלה הן המליציות הפרו איראניות בעיראק ששיגרו אתמול כטב״מ אשר יורט לא פחות מאשר על ידי ירדן, כאשר במקביל, גם המסגרת "הדיפלומטית הימית" צוברת תאוצה וישנם דיווחים על הצטרפות הסעודים אליה.
האם אלה אינדיקציות המלמדות על כך ש"מדד הפחד" של המדינות הפחדניות של האיזור יורד בעקבות ההתפתחויות בלחימה? בהחלט ייתכן וזה סימן טוב שצריך להמשיך ולעקוב אחריו.
ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.