תא״ל במיל׳ אמציה חן, שהיה בעברו מפקד סיירת שקד, מפקד אוגדת מילואים ומפקד בסיס האימונים בצאלים אומר כי השאלה עצמה – האם צריך היה להדיח את צמרת צה״ל מיד אחרי הטבח? – מעידה על רדידות בהבנת הצבא, שסממניה הופיעו כבר במלחמת העצמאות ולאורך כל השנים, והיא מאפיינת אנשי קבע, מפקדים בדימוס, אנשי המטה הכללי וכתבים לענייני צבא, כאשר הסיבה לרדידות היא חוסר הבחנה.
תא"ל אמציה חן מאבחן שיש שני מצבים לצבא: האחד הוא במצבי שגרה, והשני הוא בזמן מלחמה: "ההבדל הוא שבימי שגרה יש בצבא תרבות בלתי נסבלת, ובגינה כל ההחטאות" שישראל חוותה, לדבריו, מאז מלחמת ששת הימים ואסון "מבצע כראמה". הוא מביא דוגמאות נוספות.
ההבדל בין צבא של ימי שגרה לבין צבא של ימי מלחמה "נובע מכך, שבימי מלחמה יש כללים שאין דרך זולתם לפעול: יש נוהלי קרב, הערכות מצב, פקודות, תרגול על מודל, משחקי מלחמה, תדריכים, תחקירים, וכמובן, נוהלי קשר בין מפקדי הכוחות לבין הכפופים להם, שמאפשר לדרגים הבכירים לקבל החלטות".
ההבחנה בין שני המצבים של הצבא היא הסיבה לעובדה שצה"ל "שותק לחלוטין" בשבעה באוקטובר, ומתפקד היטב במלחמה בעזה.
תא"ל במיל׳ אמציה חן מוסיף שמעבר לנוהלי הקרב, "שאינם קיימים בזמן שגרה", צה"ל נלחם היטב בעזה כי זירת הקרב בעזה "ייחודית" ואינה קיימת בזירות אחרות. מדובר ב"תא שטח קטן והאויב לא נלחם". כלומר,אין בעזה צבא גדול שמתחכך עם כוחותינו, אלא "לרוב, אמצעי פיגוע כמו מטענים ומיקוש". עובדה זו מעניקה יתרון לפיקוד ולשליטה של צה"ל, והקרב המשולב מרשים מאוד, אך מסייג תא"ל אמציה חן, ש"יש נקודות תורפה בפיקוד ובשליטה", ונראית שם נרפות מסוימת. ההכרעה, לדעתו, היתה צריכה להיות כבר בתום החודש הראשון ללחימה.
עוד בראיון: למה מתכוון תא"ל במיל׳ אמציה חן כאשר הוא אומר שיש נרפות בצה"ל? מדוע אין להחליף את הפיקוד הבכיר? האם התנהלותו של הצבא נכונה?מדוע נכנס הצבא לעזה רק לאחר 21 יום? מדוע רוכש הצבא מטוסים נוספים?
בודאי . צמרת צה"ל שנשלטת ע"י השמאל אחראית למחדל ואף העלימה עין כדי להפיל את נתניהו .
היום כל ילד יודע שהמחדל היה תכנון של השמאל כדי להפיל את נתניהו והימין כולו .
השתלטות הפרוגרס על המדינה ומלחמתם כנגד הימין
פצי מקצוען אמיתי.
להקשיב לו, ללמוד ממנו, ולרוץ ליישם.