בקנדה קבע בית המשפט כי תקנות החירום שקבעה המדינה נגד נהגי משאיות בתקופת הקורונה היו בלתי חוקיות.
מה עניין שמיטה (קנדה) להר סיני (כנען)? חוץ מהבדיחה הידועה על משה שמגמגם בלשונו ומתכוון לקנדה כארץ המובטחת בשעה שכולם מפרשים זאת כ-כנען, יש הקשר ברור.
ההקשר נוגע להתמודדות של מדינות מערביות ודמוקרטיות עם אירועי קיצון חריגים ואירועים מחוללי מציאות חדשה.
קנדה או ליתר דיוק בית המשפט העליון שלה הוא דוגמא לכך שמערכת תמיד חוזרת לנקודת שיווי המשקל שלה גם אם היא counter productive ביחס לעצמה. זו גם דוגמא לחוסר היכולת שאפיינה מדינות מערביות להפנים את הצורך בשינוי דיסקט בתקופת ניהול משבר קולוסלי כמו משבר הקורונה שחייב התאמה ושינוי בדפוסי החיים וסדר היום החברתי, הכלכלי ואפילו המשטרי והמשפטי.
הדברים נגעו גם לדמוקרטיות נוספות, בהן זו הישראלית שתפקדה בתחילת המשבר בצורה סבירה ואט אט התחילה החברה לרופף ולפרק במו ידיה את הפרקטיקות שסייעו לה להתמודד עם האירוע, בכיסוי של הרוח הדמוקרטית ועקרונות הליברליזם האישי והמגזרי.
מלחמת חרבות ברזל אינה עוד מלחמה. היא שקולה לאירוע של התפרצות המגיפה הכלל עולמית במובן זה שהיא לא רק מלחמת עצמאות קשה, זה אירוע בעל השלכות אסטרטגיות על המזרח התיכון והרבה מעבר לכך. הוא נמצא בטבורו של שינוי בסדר הכלל עולמי ומהווה אדווה של אותו שינוי ובעצמו מייצר כאלה במים של הפוליטיקה הבינלאומית החל מטייוואן, דרך תימן ועד לאוקראינה.
זהו אירוע מכונן שמחייב יציאה משבלונות ומצריך התאמה מחדש של המבנים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והתשתיתיים של מדינת ישראל. זה עדיין לא קורה. במובנים רבים המלחמה והאירוע משמשים פלטפורמה, לפחות בהיבט הפוליטי והמשפטי, לניהול סדר היום הקודם טרום ה-7 אוקטובר.
מיצג הדם השפוך סמוך לביתו של ראש הממשלה בירושלים והלחצים לעריכת בחירות ולהפסקת המלחמה (בחסות טענת החזרת החטופים) הם כולם ביטויים לחוסר ההפנמה של חלקים מהחברה הישראלית את גודל האירוע ובעת הזו מתחולל קרב משמעותי בין 'אנשי הסדר הישן' לבין ׳אנשי הסדר החדש’, בין חסידי תפיסת האין גבול לבין חסידי תפיסת היש גבול, שיקבע במידה רבה לא רק את גורל המערכה הנוכחית אלא את עתידה של המדינה לעשרות השנים הבאות.
הקרב הזה לא הוכרע. ההתגוששות בין המחנות היא דרמטית. האירוע החמור סמוך לכיסופים שבו נהרגו 21 לוחמים אנשי מילואים כיבה למשך יממה את הקרב הזה אבל אין ספק בכלל שהוא עתיד להתחדש ממש בקרוב ואפילו ביתר שאת על רקע השמועות והדיווחים על עסקת חטופים חדשה וכוללת המתגבשת בין ישראל לבין חמאס. מבחינה זו, אכן זו מלחמת העצמאות השנייה. לא רק במובן החיצוני של ההתמודדות מול חמאס וחיזבאללה שעם כל כוחן אינן מסוגלות להציב איום קיומי על ישראל. זו מלחמת העצמאות השנייה גם בהקשר הפנים ישראלי, והוא חשוב שבעתיים. זו מלחמה על יכולתה של החברה הישראלית לאפס את תקתוק התהליך המסוכן שהפך אותה בעשורים האחרונים לחברת ומדינת 'אין גבול', כאוטית, מגזרית ואינדיווידואלית ברמה הקיצונית ביותר. זו מלחמה על היכולת להעמיד גבולות, קווים אדומים, לא רק ביחס לאויבים החיצוניים, אלא ביחס לעצמה וביחס למה שהפך אותה מבריאה יפהפיה לתוהו ובוהו שקדם לה.

ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.