אלוף גרשון הכהן ואור יששכר מהביטחוניסטים מדברים על חשיבות ההחזקה בציר פילדלפי. במידה ונעזוב את הציר, לא תהיה לנו לגיטימציה לכבוש אותו שוב. השליטה בציר מאפשרת לנו לדעת מה קורה בזירה המצרית ולנתק בין הרצועה לסיני. עזיבת הציר תאפשר כניסה של נשק רב לעזה. מי שהופך סוגיות ביטחוניות ממדרגה ראשונה לפוליטיות מסכן את מדינת ישראל ומשסע את החברה.
אז למה גרשון הכהן לא שם את המפתחות על השולחן כבר בשנת 2005 כאשר הוחלט לגרש את תושבי גוש קטיף ולהרוס את היישובים אלא גם לעזוב את ציר פילדלפי?. הרי כל בר בי רב – ואפילו כל איש עם קצת מוח על הכתפיים שלו – היה יכול להבין מה יקרה. אבל במקום להעביר מסר ברור להנהגה המדינית והצבאית, הוא העדיף לצבור עוד שנים לפנסיה השמנה ולבקר את אלה אשר קראו לסרב הפקודה ולא לבצע את העוול הזה.
מול "אלהים הוא גדול" אין כוח לחילון לצידוק הדרך, אולי זה הריב, שהחילון הנאור הפריד את הארץ מ מי שנתן אותה.
wishful thinking לא יהפוך כופרים לצודקים.
האלוף בסוף דבריו נשמע כמי שלא מפנים את דבריו. ראשית צריך להבהיר שהחטופים החיים שמספרם מוגבל מקיפים את מנהגי המחבלים כחומת מגן וששאר החטופים חוסלו.מכיוון שצי ר פילדלפי הוא נכס אסטרטגי למדינה שמסירתו תסכן את קיומה ושיהיו לו השלכות על עוטף יוש לא ניתן לותר עליו בשום מחיר אלא אם אנחנו רוצים להתאבד בשלבים. כמו כן ברור שגם החמאס לא יותר. לכןהמשך הלחץ הצבאי יביא לכך שבסוף מרבית החטופים החיים ישוחררו תוך אפשרות למנהגי המחבלים לצאת למדינה שלישית.