שחיקת סחוס היא תופעה נפוצה, ממנה סובלים רבים, ובייחוד בגילאים המבוגרים יותר, אך לא רק. הסחוס, רקמת החיבור שמגנה על קצות העצמות ומשמשת, באופן טבעי, כמעין בולם זעזועים, נשחק עם הזמן בעקבות פעילות יומיומית שוטפת, פציעות או לעיתים, מסיבות גנטיות. אולם, התופעה עצמה עשויה להיות מלווה בכאבים, בנוקשות ואפילו בהגבלת התנועה, במקרים חמורים יותר, שכן אז העצמות מתחילות להתחכך זו בזו, מה שמוביל לכל התסמינים הנלווים לכך. לשמחתנו, ישנן דרכים רבות למניעה והאטת שחיקת הסחוס, וככל שמתחילים בכך מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לשמור על מפרקים בריאים ופעילים לאורך זמן. איך עושים את זה נכון? הנה, התשובה.

איך אפשר למנוע שחיקת סחוס במפרקים לפני שיהיה מאוחר

מניעת שחיקת סחוס יכולה להיעשות בכמה דרכים, אך יש לקחת בחשבון כי הדבר מצריך מודעות וגם התמדה, שכן לא מדובר כאן בפעולה חד פעמית. פעילות גופנית מתונה וקבועה, כמו שחייה, הליכה והתעמלות במים, עוזרת לשמור על תנועתיות המפרק מבלי לייצר עומס יתר עליו. גם שמירה על משקל גוף תקין היא דרך טובה למניעת שחיקה, שכן כל ק"ג עודף מייצר עומס של כ-4 ק"ג על מפרקי הברכיים. וכמובן, תזונה עשירה בנוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים, ובייחוד ויטמין D וסידן, הכרחית לשמירה על בריאות העצמות והסחוס לאורך זמן וכדאי מאד להקפיד על כך. מעבר לזה, הימנעות מתנועות פתאומיות וחדות, ובייחוד תנועות סיבוביות של הברכיים, יכולה למנוע פציעות ונזקים לסחוס שמאצים את תהליך השחיקה. וגם, כאשר עוסקים בפעילות ספורטיבית כלשהי או בעבודה פיזית, שימוש בציוד מתאים שמגן על הסחוס הוא בהחלט רצוי שכן הוא מפחית את הסיכון לפגיעות טראומטיות במפרקים שיכולות להוביל לשחיקה מוקדמת של הסחוס.

מהם הגורמים שיכולים להחמיר את המצב

ישנם מספר גורמים שיכולים להחמיר את מצב השחיקה ומצבו של הסחוס באופן כללי. משקל עודף הוא אולי אחד הבולטים שבהם, שכן הוא מגביר את העומס היומיומי על המפרקים באופן משמעותי. גם פעילות גופנית אינטנסיבית מדי, ובייחוד ספורט הכולל נחיתות חזקות או שינויי כיוון מהירים, כמו כדורסל או ריצות מרתון, עלולה להאיץ את הנזק לסחוס במפרקים. מאידך, חוסר בפעילות גופנית, גם הוא מזיק מאד, שכן הוא מוביל לחולשת השרירים התומכים במפרק ולירידה באספקת הדם הנחוצה לבריאות הסחוס. וכמובן, פציעות קודמות למפרקים שלא טופלו כראוי, כמו קרעים במניסקוס או פגיעות ברצועות, מהוות גורם סיכון משמעותי להתפתחות שחיקת סחוס. לצד כל אלה, ישנם גורמים נוספים שיכולים להחמיר את המצב, כמו נעליים לא מתאימות, יציבה לקויה ומחלות מטבוליות או אוטואימוניות אשר תוקפות ישירות את רקמת המפרק.

אילו פעולות מונעות יכולות לעזור בשמירה על בריאות הסחוס

יש לא מעט פעולות מונעות שיכולות לעזור בשמירה על בריאות הסחוס, וזה מתחיל בתרגולים ממוקדים לחיזוק השרירים סביב המפרקים, ובייחוד שרירי הירך. גם פעולות כמו הליכה, יוגה או טאי צ'י, עוזרות לשפר את אספקת הדם למפרקים ומעודדות את הסחוס לקלוט חומרים מזינים מנוזל המפרק. מעבר לכך, תזונה עשירה באומגה 3 (קרי: דגים שמנים, אגוזים וזרעי פשתן), וכן מזונות אנטי דלקתיים, כמו כורכום, ג'ינג'ר וירקות עליים, יכולה להפחית דלקות ולהאט את שחיקת הסחוס. חשיפה מבוקרת לשמש ושמירה על רמות מספקות של סידן וויטמין D, גם אם המשמעות לכך היא נטילת תוספים במידת הצורך יכולה אף היא לעזור וכן טכניקות להפחתת מתחים ושיפור היציבה, כולל פילאטיס, מדיטציה ותרגילי מתיחה, מסייעות להפחית את רמות המתח על המפרקים ומשפרות את בריאות הסחוס לאורך זמן.

כיצד ניתן לאבחן סימנים מוקדמים לשחיקת סחוס ולפנות לטיפול בזמן

כאבים קלים או תחושת אי נוחות במפרקים בייחוד בשעות הבוקר או לאחר פעילות גופנית יכולים להיות הסימנים הראשונים לשחיקת סחוס. נוקשות זמנית במפרק, שנמשכת פחות מחצי שעה לאחר תקופת חוסר פעילות, כמו לאחר השינה או אחרי ישיבה ממושכת, יכולה גם היא להצביע על תחילתו של תהליך שחיקה. "קליקים" במפרק בעת תנועה, בייחוד אם הם מלווים באי נוחות, צריכים גם הם להדליק נוראה אדומה ולהוביל לפנייה לייעוץ רפואי, כאשר אז בדיקות הדמיה כמו רנטגן, MRI או אולטרסאונד יכולות לזהות את אותם שינויים מוקדמים בסחוס ועוד לפני שהסימפטומים הופכים למשמעותיים יותר. פנייה מוקדמת לרופא אורתופד, פיזיותרפיסט או רופא ספורט יכולה לאפשר התערבות מוקדמת שתמנע או תאט, לכל הפחות, באופן משמעותי את התקדמות שחיקת הסחוס, ולכן חשוב מאד שלא להתעלם מאותם סימנים ראשוניים, אפילו אם הם נראים שוליים.

אילו טיפולים וטכניקות קיימות כיום כדי לשמור על הסחוס, להאט את השחיקה ולמנוע נזקים נוספים

טיפולים פיזיותרפיים ממוקדים, הכוללים תרגילי חיזוק, מתיחות ושיפור התנועה יכולים לשפר את היציבות סביב המפרק ולהפחית את העומס על הסחוס השחוק. טיפולים תרופתיים כמו נוגדי דלקת או הזרקות של סטרואידים, יכולות גם הן לעזור שכן הן מפחיתות את הדלקת ואת הכאב. לצדן, יש גם לא מעט טיפולים חדשניים במקרים כאלה, כמו הזרקה של חומצה היאלורונית, פלזמה עשירה בטסיות או טיפולי גלי הלם, שעוזרים להאט את תהליך שחיקת הסחוס ומעודדים את ריפוי הרקמה. יחד עם זאת, כאשר טיפולים שמרניים אלה אינם יעילים מספיק, אין מנוס מהתערבות כירורגית, כמו ארתרוסקופיה לתיקון נזקים ממוקדים, השתלות סחוס, או במקרים חמורים – החלפת מפרק חלקית או מלאה, שמהווים אפשרויות טיפוליות להקלה משמעותית ושיפור התפקוד.