הפרשן הבכיר יוני בן מנחם מערער על התפיסה האופטימית הרווחת סביב הסכמי הנורמליזציה עם מדינות ערב. לדבריו, למרות החתימות וההצהרות החגיגיות, בפועל לא חל שינוי מהותי בעמדת העולם הערבי כלפי ישראל – ואף לא במאזן האינטרסים.
בן מנחם טוען כי מדינות המפרץ אינן בנות ברית ביטחוניות אמתיות של ישראל, ואף לא מתכוונות להיות כאלה. לדבריו, ההתקרבות בין סעודיה ואיראן, כמו גם סירובן של מדינות כמו קטר ואיחוד האמירויות להצטרף חזיתית למאבק באיום האיראני, מוכיחה שמדובר בשיתופי פעולה חלקיים, שמבוססים על אינטרסים זמניים בלבד – בעיקר כלפי ארצות הברית.
לטענתו, הסכמי הנורמליזציה נולדו מתוך גישה מערבית, שראתה בברית אזורית דרך לבלום את איראן. אך כאשר התברר שמדינות האזור אינן מוכנות לשלם את המחיר על עימות ישיר, התחוור גם שאין על מי לסמוך ברגעי מבחן. לדבריו, גם כשהותקפו שדות נפט על ידי איראן – מדינות ערב לא נקטו שום פעולה עצמאית משמעותית.
בן מנחם מזהיר שהניסיון לדחוף להסכמים נוספים – בתמורה להקמת מדינה פלסטינית או העברת טכנולוגיות גרעיניות לסעודיה – הוא מתכון לאובדן אסטרטגי. במקום לחתור לנורמליזציה בכל מחיר, יש לבחון את שיתופי הפעולה על פי מוכנות אמתית לשותפות ביטחונית, ולא רק לפי אינטרסים טקטיים שמכתיבה וושינגטון.
