על רקע הדיווחים על התקיפה הישראלית האחרונה, מעלה ד”ר מור אלטשולר פרשנות מעניינת החורגת מהזירה הביטחונית הצרה ומצביעה על מימד כלכלי חבוי: האפשרות שמתקני גז שהותקפו או ציינו כיעד – נועדו להעביר מסר מדיני־אסטרטגי לעבר קטר, מעצמת גז אזורית ובת ברית קרובה של איראן.

אלטשולר מזכירה כי איראן מחזיקה באחד ממאגרי הגז הגדולים בעולם, לצד רוסיה וקטר, ושקיימת בין איראן לקטר שותפות מבצעית שקטה – גם בהפקת גז, גם בהעברתו, וגם במכירתו לשווקים שונים. העובדה שישראל שילבה ברמיזותיה הפומביות את נושא מתקני הגז, עשויה להוות איתות מרומז – אך ממוקד – לפעילות הקטרית.

ההקשר העדין הזה מקבל משנה תוקף לאור המתיחות המתרחבת בזירה האיראנית וההתגברות של עימותים ישירים ועקיפים בין ישראל לבין מדינות הנתפסות כתומכות במשטר האייתולות. בעוד רוב תשומת הלב מופנית כלפי טהראן, ייתכן שבירושלים מבקשים להבהיר גם לשחקנים אחרים בזירה – שקו הסבלנות התקצר.

האם מדובר ברמז דק או באיתות אסטרטגי מתוחכם? אלטשולר אינה מספקת הכרעה נחרצת, אך מציעה קריאה שונה, עשירה ברבדים, לעימות שמקבל אט אט גם מימד כלכלי חוצה גבולות.