הדיון הציבורי בישראל נסוב בימים האחרונים סביב השאלה מה בדיוק הושמד באיראן – מתקנים גרעיניים, תשתיות בליסטיות, או מוקדי שליטה של המשטר. אך מאחורי הנתונים וההשערות מסתתר הישג עמוק בהרבה, כזה שממחיש את עליונותה האסטרטגית של ישראל – ולא רק באמצעי הלחימה.

על פי ניתוחו של מושיק קוברסקי, ראוי להעתיק את הדיון מהמטרות שהותקפו ליכולות שהופגנו. ישראל הוכיחה בפעולה הזאת סדרת יכולות נדירות, שאף אחת מהן לא מובנת מאליה: בראשן – חדירה מודיעינית יוצאת דופן לעומק מנגנוני השלטון האיראני. אנשי מוסד הצליחו, ככל הנראה, לפעול בתוך שורות המשטר, לאסוף מידע בזמן אמת ולהעבירו לגורמי קבלת ההחלטות בישראל בדיוק קריטי.

במקביל, נחשף חופש פעולה אווירי מלא של חיל האוויר הישראלי בשמי איראן. זו לא הייתה גיחה בודדת, אלא מבצע מורכב ומתמשך, שבמהלכו פעלו גם כוחות על הקרקע – עובדה שהפתיעה לחלוטין את מערכות הביטחון בטהראן.

המכה שהונחתה על טהראן היא רק חלק מהסיפור. המסר האמתי טמון בהפגנת השליטה: לא רק היכן לתקוף, אלא גם מתי, איך, ובאיזה אופן להשאיר את המשטר האיראני בלי תשובות. האיראנים מבינים כעת שאם ינסו לחדש את פרויקט הטילים הבליסטיים או לשקם את תעשיית הגרעין – ישראל תדע מיד, ותוכל לפעול.

מה שנראה כלפי חוץ כמבצע מהיר, מסתיר מאחוריו מערך מודיעיני, מבצעי וטכנולוגי מהמתקדמים בעולם. אלו לא רק המטרות שהושמדו – אלא היכולות שהוצגו.