בימים אלו, כשמפת המנדטים בישראל נראית נזילה מתמיד, הפרשן אליהו יוסיאן משרטט תמונת מצב מדאיגה עבור גוש הימין. במוקד הדיון עומדים אותם שישה-שבעה מנדטים של “ימין אידיאולוגי”, אשר מחפשים אלטרנטיבה להנהגתו של בנימין נתניהו. יוסיאן טוען כי קהל זה, המבקש לשנות את פני המנהיגות מתוך מניעים רעיוניים ולא רגשיים, עלול למצוא את עצמו “מעולל לעצמו” נזק היסטורי מבלי להבין את עומק ההשלכות.
לפי יוסיאן, השאלה אינה רק “כן או לא ביבי”, אלא מהי החלופה הממשית. הוא מציב מראה מול מצביעי הימין המפזילה לכיוון מפלגות מרכז-שמאל, ומזהיר כי תמיכה בדמויות כמו יאיר גולן משמעותה קבלת תפיסת עולם המנוגדת לחלוטין לערכי הימין. יוסיאן מונה את הסכנות: הקמת מדינה פלסטינית, סגירת ישיבות הסדר, פגיעה בחופש הביטוי בתקשורת ושיתוף פעולה עם מפלגות ערביות.
הוא קורא לאותם מצביעים לעצור ולערוך “חשבון נפש” נוקב. האם הרצון להחליף את נתניהו מצדיק את הפקרת התפיסה הביטחונית והיהודית? יוסיאן טוען כי הניסיון לנצח את האיומים האזוריים, ובראשם איראן, דורש דרך עקבית ונחישות שאינה עולה בקנה אחד עם האג’נדה של הצד השני במפה הפוליטית. בסיכומו של דבר, הוא מבהיר כי הבחירה באלטרנטיבה עלולה להתברר כטעות שתשנה את פני המדינה לשנים קדימה.












יוסיאן טועה האלטרנטיבה היא ימין אמיתי. ביבי מדינאי ענק ואני מעריך מאד את תרומתו. אבל בכל הכבוד זה שמאל חלש, בודאי לא ימין אמיתי.
אנחנו רוצים משילות וממשלת ימין על ימין Gרכי
Nice post. I learn something totally new and challenging on websites