הפרשן יוני בן מנחם מנתח את הטעויות האסטרטגיות והמודיעיניות של ישראל במלחמה בלבנון, תוך התייחסות למערכת היחסים המורכבת עם ארצות הברית ולמגבלות הכוח המופעלות על צה”ל.
בן מנחם מצביע על כך שישראל כשלה כבר בשלבים המוקדמים של המערכה. אחת הטעויות המרכזיות בעיניו היא ההימנעות מתקיפה מאסיבית של רובע הדאחייה בביירות מיד עם פרוץ הקרבות. הוא טוען כי היה על ישראל למוטט מאות מגדלים בשכונה כדי להעביר מסר הרתעתי חד וברור, אך במקום זאת היא בחרה לפנות תושבים והמתינה עד שהוטלו עליה מגבלות בינלאומיות שמנעו פעולה כזו בהמשך.
מעבר לטקטיקה הצבאית, בן מנחם מבקר בחריפות את המודיעין הישראלי. הוא מזכיר כיצד בפיקוד צפון העריכו בתחילה שחזבאללה נפל לתוך “מארב אסטרטגי” של ישראל, אך המציאות הוכיחה את ההיפך וחשפה ליקויים משמעותיים בהערכת המצב.
בהקשר המדיני, המאמר מתייחס להתבטאויותיו של טראמפ כלפי נתניהו, המשקפות מערכת יחסים שבה ישראל נתפסת לעיתים כנתונה למרותה של ארה”ב. בן מנחם מזהיר מפני מצב שבו החיילים בחזית משלמים את מחיר חוסר התגובה או ההססנות המדינית. לסיכום, הוא מדגיש כי הממשלה חייבת להציב קווים אדומים ברורים, ואם שלום החיילים עומד בסכנה, על ישראל לפעול בכל הכוח ללא התחשבות במגבלות חיצוניות שמעכבות את הניצחון.
