פרופ' עמיהוד טוען שיש הרגשה כי ישנה תמימות דעים נגד הרפורמה – בארץ ובעולם, כולל מצד האקדמיה, אך האמת היא ש"לא כל אנשי האקדמיה הם מקשה אחת".
במכתב הפרופסורים התומכים ברפורמה, הם כותבים, בין היתר, כי כנסת ישראל היא המקום לדון בו בענייני סמכויות מערכת המשפט.
עמיהוד מביא את דבריו של תומאס ג'פרסון, אשר הסביר כי מערכת המשפט תמיד שואפת להרחיב את כוחה. "זהו דבר טבעי – משום שהיא הרשות היחידה שאינה נבחרת". הוא מסביר כי "אין בלם טוב יותר מהמחשבה שבעוד ארבע שנים תהיינה בחירות, אך בבית המשפט זה לא קיים".
עוד התייחס פרופ' עמיהוד להכנסת צה"ל למחלוקת הפוליטית, ומדגיש כי אין לכך מקום. אותו הדבר לגבי האקדמיה. כבר יצא לו לעצור דיון פוליטי בקרב סטודנטים שלימד, משום שהוא סבור שאין זה המקום המתאים לכך.
בסיום הראיון מתייחס פרופ' עמיהוד לרפורמה מנקודת ההשקפה שלו ושל שאר החתומים על העצומה. הוא מדגיש כי כל הצדדים מסכימים שמערכת המשפט קלוקלת וזקוקה לתיקון, אך חלוקים בדרך הפתרון.
לדבריו, יש כמה דרכים לשינוי, אך ישנם מספר דברים שמקשים על כך: ראשית, חוקי היסוד בעייתיים, ושנית, אין מנגנונים להגדרת כוחן של הרשויות. "בישראל רתמו את העגלה לפני הסוס, וכתבו זכויות אזרח לפני שהחליטו כיצד לטפל בהן – זהו מתכון לצרות".
מכיוון שצורת המשטר בישראל היא פרלמנטרית, יש לפתור את הבעיות בכנסת ישראל, שהיא אמנם אינה מושלמת, אך מהווה את הפתרון הטוב ביותר.
צפו בראיון המלא
