הועדה למינוי שופטים, פסקת התגברות, עילת הסבירות ומעמדם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.
כל אלה מרכיבים את חלקה הראשון של הרפורמה המשפטית שמציעים שר המשפטים יריב לוין ויו״ר ועדת חוק, חוקה ומשפט ח״כ שמחה רוטמן.
צפו בהרצאתו של ד״ר הראל ארנון שהתקיימה בבית ״ראש יהודי״:
הפטפוט ברקע, לא תורם. היו צריכים להוציא את הקשקשנים החוצה.
הרצאה מצוינת אבל מתעלמת מכמה בעיות. ראשית הרוב בכנסת מיצג רוב פוליטי שנוצר על פי זהות אינטרסים ולא על פי זהות ערכים. שנית יש נושאים שלא נתונים להכרעת הרוב אלא כפופים להסכמה רחבה לדוגמא חופש הפולחן הדתי נתון לכל אחד גם אם יהיה רוב בכנסת כנגדו ובאותה מידה לקבוצה הליברלית יש ערכים של ייהרג ובל יעבור שלא יכולים להיות כפופים לדעת הרוב כמו שוויון מוחלט בזכויות ובחובות לכולם כולל נשים ולהט"בים והפרדה מוחלטת בין דת ומדינה. איך אפשר לפי העקרונות המועלים בהרצאה המצוינת כאמור להצדיק את קיומו של בית הדין הרבני ?- חבר מביא חבר, שופט על פי ערכים שלא נקבעו על ידי הרוב ועוד כהנה וכהנה . הראל אהרון צודק לגמרי הבעיה היא לא בית המשפט אלא הסכמה בין שני חלקי החברה ואם לא תושג הסכמה כזאת אין מנוס אלא מלהיפרד
חירטוט כזה הרבה זמן לא שמעתי.
עם כל הקשקושים על זכות העמידה וכו פסילת חוק הגיוס היא היחידה המהותית בה בגץ פסל חוק של מדיניות.
כל השאר לא מהותי או לא מדיני.
בגץ לא פסל חוקים או החלטות ממשלה על עילת הסבירות, לכן גם לא עניינו את הקואליציה הפשרות שהוצעו. הן לא היו מאפשרות ג'ובים לחברי מרכז הליכוד.
לא מבין גם מה הבעיה עם שוויון זכויות הפרט וביקורת חוקתית של בגץ ואיך כל זה מתנגש עם ערכים דתיים של ישרי הדרך ביניהם.