חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ד״ר דרור אידר: ״החורבן התחיל לא מהמרד הגדול אלא ממלחמת אחים״

אלעזר שטורם מראיין את ד"ר דרור אידר, שגריר ישראל באיטליה לשעבר, בנושא "חורבן אז והיום"

שתפו :

יונתן זינדל, פלאש 90

מרבים לדבר על שנאת חינם כסיבה לחורבן הגדול.

בעיני חז"ל וגם בעיניי יוספוס פלביוס, שהיה היסטוריון, הכישלון נבע מכך שהחברה היתה מפולגת.

לדעת אלעזר שטורם הכישלון הגדול הוא בגלל המרד בארצות הברית של אז, דהיינו רומא, אך אין להשוות בין החורבן של אז לימינו היום.

ד"ר דרור אידר משיב לו שאכן צריך להזהר מאנלוגיות היסטוריות כי יש לא מעט ווקטורים חברתיים, פוליטיים, דתיים, בינלאומיים שהם שונים, וכל תקופה ומאפייניה אך עם זאת אפשר לגזור מההיסטוריה כמה תבניות.

לדעת ד"ר אידר החורבן מתחיל, לא מהמרד הגדול אלא ממלחמת האחים, יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובולוס, הבנים של המלך ינאי ושלומציון המלכה, שכשהגיעו למלוך אחרי הוריהם הם נלחמו ביניהם, ולכל אחד היתה סיעה.

בצפון ישב פומפיוס, מצביא רומי דגול.

היתה ברית של 100 שנה בין יהודה לרומי, מימי יהודה המכבי שכרת ברית עם הסנאט של רומא, כשרומא עדיין היתה רפובליקה. לרומא היה נוח שממלכת יהודה תיצור טריז מול ההתפשטות של הממלכה של האימפריה הסלווקית. 

הברית החזיקה מעמד כמאה שנה.

בעקבות המאבק בין שני האחים, יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובולוס, נכנס פומפיוס לירושלים כדי לתווך ביניהם, ושם בעצם אובדת עצמאות ישראל.

נשארת עצמאות חלקית עד הורדוס ובנו אך משנה 6 לספירה איבדנו עצמאות לגמרי.

הרומאים מינו נציבים, כשכל נציב היה אכזר מקודמו. חלקם עבדים משוחררים שקיבלו משרות, הנציב האחרון הגדיל לעשות כך שהמרד שפרץ היה מרד בלית ברירה.

100 שנה קודם המרד, רבו האחים לא רק על המלוכה אלא גם על כוהנות גדולה, עד שפומפיוס נכנס לתווך בין האחים, ושם אבדה עצמאות מימי החשמונאים.

ויש לגזור מכאן את התבנית שממנה יש להשמר:

שכשיהודים מתווכחים, לעתים אנו שומעים שצד מסויים מזמין את אומות העולם לעשות סדר בין היהודים, צריך מאוד להזהר מזה.

מה שעמד לנגד המורדים היה דגם החשמונאים אם הם ניצחו, גם אנו ננצח. אך עוצמתה של רומא היתה גדולה מעוצמתה של האימפריה הסלווקית.

נירון קיסר שולח את אספסיאנוס לדכא את המרד. אספסיאנוס מגיע מהצפון מתמקם מול ירושלים. נירון מתאבד. עולים שלושה קיסרים לזמן קצר עד שנרצחו. אספסיאנוס נקרא לרומא לתפוס את השלטון.

למורדים היתה תקופה של שנה וחצי לתכנן את המרד כי ידעו שרומא תחזור. היה אפשר להתכונן באמצעים צבאיים או באמצעים מדיניים אך דבר מזה לא נעשה כמעט, במקום זאת מה שעשו היה, להרוג זה את זה.

ד"ר אידר מספר כי לדברי חז"ל גם בבית ראשון וגם בבית שני, חיפשו נבוזראדן וטיטוס כשנכנסו למקדש בירושלים פסל של אל, כי הם נהגו במצעדי הניצחון להרים את פסל העם שאותו ניצחו, לאמור האלים שלנו חזקים יותר. הם לא מצאו פסל של אל, ולכן לקחו את כלי המקדש במקום.

חז"ל אמרו שיצאה בת קול ואמרה: "קמח טחון טחנת, בית שרוף שרפת". החורבן בתוכנו כבר זימן את הקץ כמו מגדל קלפים שמתפרק.

על יוספוס פלביוס, שהוא דמות שנויה במחלוקת, ד"ר אידר אומר שמה צריך ללמוד מיוספוס הוא, שמה שמאפיין את יכולתנו לעמוד מול עמים אחרים הוא אחדות הגורל המשותפת. ברגע שאנו מערערים על מוסדות בקונצנזוס, אנו מסכנים את עצם הקיום שלנו. בכך הוא רומז לימינו, ומוסיף שרוב מוחלט בעם לא שותף לקטטה בין המחנות ומבין שהמוסדות נותרו בקונסנזוס, גם אם יש כאלה המנסים לערער אותם.

שטורם שואל לגבי התפיסה של ההיסטוריון והאלוף בצה"ל ד"ר הרכבי שלא היה שום סיכוי למרידה ברומי, כי ממלכת רומי היתה בלתי שבירה.

ד"ר אידר שאינו מחסידיו של הרכבי, אומר שקשה לשפוט תקופות לפי אמות מידה ונתונים של היום. כל מה שיש לנו הן רק עדויות דוממות של היסטוריונים וקצת ארכיאולוגיה.

לדעתו של אידר העם בנה חומה מנטלית מאז החורבן ובעיקר מהשואה.

לדבריו, הסיבה המרכזית לשואה היתה שהגויים יכלו, כי היה אפשר, משום שהיהודי היה חסר בית. ותחילת השואה החלה בחורבן ההוא כשאיבדנו את ביתנו, עירנו ומקדשנו. ולכן ההבנה שלנו היא לא רק מהחורבן אלא מהשואה. הפוסט טראומה שלנו היא די חזקה כדי למנוע את כל ההתלהמות שאנו שומעים היום מכמה אנשים חסרי אחריות על מלחמת אחים. לשם כך קבעו חז"ל את ט' באב, ואנו צריכים לציין את תשעה באב גם בימינו, כדי שלא יחזור ולא ישנה. 

וכך למדנו גם מהנביא זכריה בזמן בניין הבית השני, כששאלו אם צריך עדיין לקיים את ט' באב, הנביא זכריה ענה שכן, כי הסיבות עדיין קיימות.

שטורם מציין כי רבי יהודה הנשיא הציע לבטל בתקופתו את ט' באב, ודעתו לא התקבלה. ד"ר אידר מבקש להזכיר כי רבי יהודה הנשיא חידש חידוש שלא שחזרו אותו מאז ועד היום:

הוא הכניס את דעות החולקים לקובץ ההלכות. לכן הדמוקרטיה אצלנו היא דבר טבעי. אין אנו פוחדים ממחלוקת. מחלוקת אינה הפרדות. וכך גם בימינו.

מה היתה הצעתו של מנחם בגין לגבי תשעה באב?

צפו בראיון המלא.

Meir
Author: Meir

ערוץ ToV אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות   🇮🇱

המכללה לחיים1
עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

ראיון עם פרופ' טליה איינהורן על משמעויות ההחלטה של בית הדין הבינלאומי בהאג מיום 26/1/2024

פרופ' טליה איינהורן, חברה קבועה באקדמיה הבינ״ל למשפט השוואתי, מבארת תחילה כי מדובר בבית דין שהוקם לצד ארגון האו"ם וסמכותו, המוגבלת למדינות שהסכימו עליה, נובעת מחוקתו הנספחת למגילת האו"ם. לענייננו, הסכמת ישראל ניתנה באמנת הג'נוסייד המקנה לבית הדין סמכות שיפוט לגבי השמדת עם (ג'נוסייד) בלבד

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום