במונולוג מרגש מגיב האלוף במיל' יצחק בריק לקמפיינים נגד בני הציונות הדתית למרות שאחוזי הנופלים מביניהם גבוהים הרבה יותר מהאחוז שלהם באוכלוסיה:

"הפעם הראשונה שבה נחשפתי לבני הישיבות היתה במלחמת יום הכיפורים. הם היו אצלי בפלוגה ועד היום הם החברים הכי טובים שלי: לוחמים לעילא ולעילא, האמונה בצדקת הדרך, אהבת המולדת: ערך השירות, ההבנה שאין לנו מדינה אחרת, הנתינה למדינה ולא רק לקיחה לעצמם. הם נלחמו בחירוף נפש בערפל הקרב. הודות לחבורה הנפלאה הזו שהיתה הליבה שלי בפלוגה ניתחנו את המלחמות. זו חבורה שנותנת את כל כולה בשביל ההגנה על המדינה. העובדה שהם מהווים 43% מהנופלים מראה שהם בחוד משום שהם מאמינים בצדקת הדרך.

אחת הבעיות המרכזיות שאני מזהה בעם, הוא הסכסוך הנורא בין ימין ושמאל ודתיים וחילוניים, זה גרם לריסוק של החוסן הלאומי שלנו. אם אנחנו כבר שומעים שזה מתחיל להתפתח שוב – זה הולך להיות אסון. אם נאבד את האחדות הזו של מי שנלחמים זה לצד זה ומשלמים בדמם, אסור שזה יקרה".

עופר וינטר הצטיין בכל התפקידים שעשה. דווקא הוא זה שנחשב לקרבי והמיומן ביותר כדי להיות אלוף, ואותו שמו בצד. למה? משום שהוא אומר את דעתו ולא שייך לקליקה. אם עופר וינטר היה אלוף פיקוד דרום לפני שמחת תורה המלחמה לא הייתה פורצת כי על כל מידע הוא היה מתכונן – ודאי להתרעות באותו לילה. ביקרתי אותו כשהוא היה מח"ט הצפונית ועל כל רחש קטן הוא היה מקפיץ את כל הגזרה. האיש הזה חייב לקבל פיקוד ומיד".

מה מגדיר יצחק בריק כהפתעת חייו כשמדברים על הדור הזה?
צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV