לקראת ציון 50 שנים לפרוץ מלחמת יום כיפור, תנהג בוודאי התקשורת הכללית כמו בכל שנה לקונן על המלחמה ההיא ותוצאותיה.
אל"מ במיל' יהודה וגמן מלמד היסטוריה ישראלית במקד"צ ״תבור״ מיום הקמתה, הוא מנתח בתוכנית הבטחונית עם אלעזר שטורם את הישגיה של המלחמה, מדוע היא נחשבת ניצחון מפואר ומהם ערכם של הסכמי השלום.
מבחינה צבאית קשה לראות את זה כמו קדש וששת הימים. גזרת הצפון נגמרה בניצחון מוחץ של צה"ל. זה נמשך עוד חצי שנה אבל מבחינה צבאית בחזית הסורית מדובר בניצחון חד משמעי.
בזירה המצרית מדברים במושגים של תיקו. כלומר, בסוף המלחמה אנחנו מחזיקים שטח בעומק מצרים, מכתרים את הארמיה השלישית. כשהמלחמה מסתיימת רוב רובו של קו בר לב מצפון ומדרום נשאר בידי המצרים וצה"ל לא הצליח לעקור אותם משם.
בסופו של דבר הדרך שבה הסתיימה המלחמה היא כזו שהצד הסורי נחל תבוסה מוחלטת.
שקט מוחלט ברמת הגולן ל-50 שנה בלי טקסים בבית הלבן, ובלי פרס נובל לשלום. מסתבר שאפשר להגיע להסדרים עם האויב בלי 'השלום'.
הסכם השלום עם מצרים הוא הישג פנטסטי. סאדאת שינה כיוון כשהוא החליף את נאצר בנובמבר 70 ואמר שהוא הולך לשלום ומתחבר לאמריקנים. הוא היה חייב למחוק את התבוסה של ששת הימים ואת זה הוא עשה במלחמת יום הכיפורים.
מהי תרומתו של משה דיין להסכם השלום עם מצרים?
צפו בראיון המלא בערוץ TOV
