הצהרת ראש הממשלה אתמול היתה חשובה לא בגלל מידע חדש שנחשף אודות המלחמה, אלא בעיקר בגלל הרוח הכללית והמאמץ לחיזוק הרוח הלאומית.
זהו אלמנט חשוב במסגרת המלחמה האוקראינית שלנו ויש להצטער על כך שהאירוע לא הפך למפגן כולל יותר של אחדות פוליטית מהסוג הדרוש בימים כאלה.
בכל מקרה, ברמת המסרים אודות המלחמה ראויים לציון אלה שנגעו ללבנון. האזהרות לחיזבאללה באות על רקע הצפי להגעת המתווך האמריקני לאיזור.
ישראל מפעילה לחץ כבד, כולל דרך המדיום התקשורתי, כדי לנסות ולהסיג את חיזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים. ברם, כל עוד המלחמה בדרום נמשכת הסיכוי לכך קלוש ביותר.
מה שברור הוא, שעל רקע אותו מאמץ לייצר מנופי לחץ לא-צבאיים על חיזבאללה, נמשכת היערכות שני הצדדים לאפשרות של עימות צבאי.
התקיפות של ישראל בעומק סוריה ובשדות התעופה שם מלמדות על ניסיון לבלום את הצטיידות חיזבאללה בנשק איראני לקראת עימות שכזה ולמעשה מלמדות על היערכות של חיזבאללה לקראת עימות.
מה שמטריד, אגב, אלה הדיבורים על כך שנשללה מחיזבאללה אפשרות ההפתעה ממהלך קרקעי לתוך שטח ישראל נוסח ה-7 אוקטובר בעוטף עזה.
זו קונספציה שמאוד מזכירה את זו שלתוכה נפל צה"ל במלחמת לבנון השניה בשנת 2006 כאשר הצבא התמקד בפיצוח "שמורות הטבע" ואילו חיזבאללה השיגו את אי-ההפסד שלהם באמצעות ירי מאסיבי של טילים לעבר ישראל.
ההפתעה יכולה להגיע לא ממהלך קרקעי משטח לבנון, אלא ממהלך של ירי רקטי לעבר יעדי איכות נבחרים בתחומי ישראל (אסדות גז, בסיסי צבא, שדות תעופה וכו'), ובמידה מסויימת אולי אף מיוזמה קרקעית מאיזור הגולן.
קונספציית לוואי עלולה להישען על ההנחה כי די יהיה בכוחו של חיל האוויר ובפגיעה במדינה הלבנונית כדי לפתור את בעיית חיזבאללה.
אשר לדרום, נמשך המאמץ לקילוף חאן יונס ולכיבוש מחנות המרכז. המוקש הבא – פילדלפי שגורר מתח מול המצרים ולכן כמו במקרה של חיזבאללה הרושם הוא כי תינתן עדיפות להסדרה מדינית של הבעיה ולא לפעילות ישראלית חד צדדית.
בכל מקרה, הרושם הוא כי במסגרת המלחמה נוסח אוקראינה, יש מגמה של הרגלה מלשון התרגלות של המערכת הבינלאומית למערכה הצה״לית דבר שמתבטא בפיחות משמעותי בלחצים הבינלאומיים על ישראל מצד העולם המערבי.

ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.