תום ניסני, יוצא 8200, מדבר בראיון על חששותיו לגבי יכולותיה של מערכת המודיעין לספק מידע מיטבי לדרג המדיני: "אני לא רגוע בכלל, אני לא רגוע בגלל מה שראיתי במערכת, אני כמעט היחיד שמוכן לדבר על זה, כי יש איזה קשר שתיקה שכולם פוחדים לדבר". הוא מסביר מדוע הוא אינו מוכן לשתוק: "כי הילדים שלי הם חלק מהעניין הזה והעתיד שלהם בארץ הזו".
ניסני קורא לכולם להיות מודאגים: לא רק הדרג הפוליטי אלא גם "המפקדים, אנשי השב"כ והמוסד, אל תאמינו לכל דבר שאומרים לכם גם אם זה איש ביטחון – גם הוא ראוי לקבל ביקורת."
ניסני חושש מפני המנעות מהעברת ביקורת על מפקדים: "יש כאן שרי ביטחון שעובדים ביחד עם הרמטכ"ל, הכל בתוך קליקות סגורות ששומרות אחד על השני. זה חד משמעית יביא אותנו לאסונות הבאים."
המודיעין היא בעיה משנית.
פיקודים ואוגדות ואלופים הזניחו זלזלו,
רמת השמירה/ אבטחה ששמו על כל ישובי העוטף יחד היה פחות מרמת השמירה ששמים על בית חרושת לשוקולד.
חבורה של שרלטנים חסרי אחריות שמשך שנים רבות התחזו למבינים גדולים.
במלחמת יום הכיפורים המזימה (קונספירציה בין דיין, קיסינג'ר וסאדאת) היתה לתת למצרים ניצחון קטן שיעלה במעט אבדות כדי להחזיר את הכבוד לצבא מצרים ולהגיע להסכם שלום. ב-7 באוקטובר המזימה היתה לאפשר לחמאס הישג קטן שהתגלגל לקטסטרופה כדי לסלק את נתניהו מן השלטון. ובשתי המלחמות המזימה יצאה משליטה בגלל ליקויים אג"מים וצבא ישראלי לא מקצועי.
הנדוס תודעה: ההפכה של גרטה בעניין התחממות ובעיית האקלים. חילונית, שבעה, לעולם לא דואגת שלא יהיה לה מה לאכול. עודף חומריות ומחסור ברוחני. עבור הטרף הקל הזה בונים סיפור כדי לגרום לקבוצה אינטרסנטית להיות עליונה מוסרית. להם מותר לזרוק ולהתעלם מעובדות. מותר להם לסרב לדון אם טיעוני נגד, כי זה לא מוסרי. למשל אסור לדון בכלל על ההבדלים פיסיולוגיים בין גברים ונשים. ללא מעגלי זהות, לכן אין הבדל, להבדיל אלפי הבדלות בין יהודי דתי מאמין, לבין רעיון שהם מוכנים למסור נפש, כמו רווחה לדובי קוטב.
https://www.youtube.com/watch?v=fakA-e4eawA