טל ברקאי וגדי טאוב בשיחה על הפוסט מודרניזם של השמאל, ועל הדרך שבה התפיסות הפרוגרסיביות ששולטות היום בתקשורת מפרקות את החברה, את הדת ואת המשפחה. האם החלו תהליכי רבגוניות בתקשורת הישראלית? גדי סבור שערוץ שמשדר כל היום לקהל יעד אחד מתחיל לשעמם, ומנהלי הערוצים מבינים זאת, ויודעים שצריך להביא גם קולות אחרים למסך. לוקח הרבה זמן להזיז אנשים מהרגלי הצפייה בערוצי התבהלה שעוסקים באקטיביזם פוליטי. ערוצי התקשורת הגדולים מדווחים על עובדות שקריות, ומציגים עמדות חד-צדדיות בסוגיות בוערות. הימין צריך לפתח יוהרה אסטרטגית, אומר גדי, ולדרוש התנצלויות פומביות על כל פרסום שקרי. יש לנו עכשיו דרכים לחשוף את השקרים, ולהבין שתבהלה זו תעמולה שקרית. הערוצים האלטרנטיביים מאפשרים היום רמת דיון גבוהה מאוד ודו-שיח בין אנשים שמייצגים דעות שונות ומגוונות מכל הקשת הפוליטית.
סובלים מרגישי נחיתות? יש סיבה טובה
הערוץ לוקה בחובבנות של הנהלה חסרת כישורים, וחלק מהטלנטיפ על המסך שזקוקים לקורס מבוא בתקשורת ובטלוויזיה בפרט.
תרבות הסיון בערוץ הזה מתחת לכל ביקורת ויותר מדי פעמים אני נעלץ לזפזף למראה ולמשמע אווירת השוק והשיסוע שמשתלטת על האולפנים.
ישנם גם מקצוענים ספורים אבל בגדול הערוץ מדשדש ונדמה שלאיש לא ממש אעכפת.
אזכיר שכ 60% מהציבור היהודי תומכים הימין ולפי זה החה הרייטינג של 14 צריך להיות גדול מ3 ערוצי התרעלה יתד, אז מדוע הוא מקרטע רחוק אחרי 12?
ובקיצור כמו שנאמר פעם בהקשר אחר:
ועוז לתמורה בטרם פורענות
יש בתקשורת הימין כאלה שמדברים לעניין, ויש הרבה פייק הסתה ופילוג של שופרות ממשלת החורבן המושחתת.
נקווה שבמהרה יקח את השלטון ימין שפוי שיאחד את העם ויחזק את הביטחון והכלכלה.