איריס חיים מספרת על תחושותיה בזמן שחרור החטופות. אמילי ודורון גרו בשכונת הצעירים בכפר עזה שם גר ומשם נחטף גם יותם. בפעימה הראשונה הרגשתי אכזבה וכאבים איומים, אבל בפעימה השניה הצלחתי להניח את הכאבים בצד ולהרגיש גאווה עצומה. אני מתמקדת בלהבין את העוצמה האנושית, להתמקד בכאן ועכשיו ולא במה יכול היה להיות. אני רואה את החטופים חוזרים, את המשפחות שמחות ומצפה לבאות, אבל לא אשקר שלמרות הכל יש גם צביטה בלב.