החטוף המשוחרר לואיס הר מספר על התחושות הקשות של חוסר ביטחון, לצד תחושת שייכות עמוקה לאזור. למרות המלחמה, הפחד וההדים המתמשכים של הפצצות, הוא מדגיש כי אין לו כוונה לעזוב את עוטף עזה. זהו הבית שלו – והוא מתכוון להישאר בו.
לדבריו, במשך שנים ארוכות חמאס עמד על הגדרות כמעט מבלי הפרעה. שבוע אחר שבוע, מחבלי חמאס התקרבו אל גבול הרצועה, ולא נעשה דבר כדי להרתיעם. זה היה תהליך מתמשך של הבלגה והכחשה מצד מערכות הביטחון.
לטענתו, הפתרון ברור: כל ניסיון חדירה או איום מהגדר צריך להיענות בירי מדויק ובלתי מתפשר. כל מי שמרים ראש בגבול, צריך לדעת שהוא מהווה מטרה מיידית. רק כך, לדבריו, תוכל ישראל לשוב ולשלוט בגבול, ולמנוע את המציאות המסוכנת שנוצרה.
הוא מפנה ביקורת גם לעבר העבר: במשך 25 שנים, המערכת הישראלית ידעה מה מתרחש מעבר לגדר – האימונים, ההתחמשות, ההכנות – אך לא עצרה את זה בזמן. התוצאה נראתה בבירור באירועים של 7 באוקטובר, כאשר חמאס ניצל את חולשת ההרתעה והכה בעוצמה.
המסר שעולה מדבריו פשוט: רק מדיניות ברורה של הרתעה והגנה תאפשר לתושבי העוטף להמשיך לחיות בביטחון – בבית שלהם.
Feels like a polished final version already.
ערוץ טוב, לא הבין, עדיין, שהסיבה הראשונית לבעיות ברצועת עזה היא מצרים,
שרון ברח מהרצועה לא בגלל החמאס אלא בגלל מחבלי ״חללי אל אקצא״, תת ארגון של הפת״ח של אבו מאזן…
איך זה שצהל לא הצליח למנוע הברחות טילים, אמל״ח ונשק, בכמויות אינסופיות?
האם מקור הנשק והאמל״ח הוא מישראל
לא הבנתי, למה אני נדרש להיות ממלכתי ומתחשב נוכח סבלו בלה בלה בלה…
אם חטוף לא הבין שיש ערך עליון בהשמדת הנאצים, ולא פתרונות עלובים נוסח אנשי ווק, אז הוא מטומטם וייחטף שוב / ירצח וכו’.
אחרי 75 שנה, הגיע הזמן לחסל את הנאצים על הגדר, סופית.