משה פייגלין מציג את פעילותו הפוליטית כמהלך הכרחי למימוש חזון מפלגת זהות.
לדבריו, ללא התמודדות בזירה הציבורית לא ניתן יהיה להעניק לחזון סיכוי ממשי להתקדם לעבר יישום.
סמל המקדש, שהוא נושא על דש בגדו, מתואר כחלק בלתי נפרד מאותו חזון, וככזה המציע בעיני תומכיו חלופה רעיונית למחנה השמאל.
פייגלין מציב את חזון המקדש כמענה לתפיסות השמאל, שנשענות על אינדיבידואליזם ואינן מציעות בשורה רחבה, ואף כניגוד לסיכת החטופים, שהפכה לסמל ציבורי רווח.
לטענתו, בעוד מפלגת זהות מבקשת להציב חלום לאומי כולל, ראש הממשלה מתמקד בהצגת אלטרנטיבה פוליטית לקואליציות, שנשענות על מפלגות ערביות, אך אינו מציע חזון עתידי. בכך, לשיטתו, נעוצה הבעיה המרכזית – העדר חזון ברור גם בצד זה של המפה הפוליטית.












פייגלין אסף את קולות הימין מהליכוד בכינוי “פייגלינים” (בעברית, משוגעים), והשאיר את הליכוד שמאלני שמצפה לראש שלא יתן לאף ראש, כגון סער, להתמודד מולו. לקחת את המדינה עם כץ למקום למעלה. בימין.
להכתיב חוק חוק.
לא לתת לח”כ אינטרסנטי מש”ס להמציא חוק הזוי, שמי שקונה דירה ליתום, היא פטורה ממס. הפחתת מס ליתום צה”ל מגיל 3, 12. מי קונה דירה ליתום נתמך ע”י איגוד הרבנים, מתחת 18?
נתניהו איבד לנו שנתיים, בהן יכל לפנות, להשטיח ולהטיס את תושבי עזה ולא להרוג את חיילי הציונות הדתית ולפצוע אותם, בשביל מח׳בלי עזה והסייענים.
נתניהו ופייגלין צריכים לדרוש זכויות לחייל שיחתום שהוא חרדי לאומי, באותה משכורת של היועץ לענייני חרדים דווקא. להוסיף לו- חרדים לאומיים ואנטיציונים.
אם כך יש לשקול ביאות תפילת שמונה ומוסף…
יהיו קרבנות