ד”ר אדי כהן מנתח בראיון נוקב את המורכבות של המשא ומתן המדיני בין ישראל ללבנון. בעוד שממשלת ישראל מדברת על חזון של נורמליזציה ו”הסכמי אברהם” עם השכנה מצפון, כהן מצביע על פער עמוק בין הציפיות הישראליות למציאות בשטח. הוא מסביר כי הצד הלבנוני, המיוצג על ידי הממסד הרשמי, מתמקד בדרישות של הפסקת אש, נסיגה ישראלית ושחרור אסירים, מבלי שתהיה לו יכולת ממשית לפרק את חיזבאללה מנשקו.
כהן מעלה תרחיש מרתק ומעורר מחשבה: פיצול לבנון לרפובליקות עצמאיות על בסיס עדתי. לפי ניתוחו, קבוצות של נוצרים, דרוזים וסונים מתונים בלבנון קצה נפשן בנוכחותו של חיזבאללה ובמלחמות הבלתי פוסקות שהוא גורר אליהן את המדינה. הוא מתאר מציאות שבה גורמים אלו שואפים לאוטונומיה או למדינות נפרדות, שיוכלו לקיים קשרים תקינים עם ישראל ועם העולם המערבי, בדומה למודלים של דרום סודן או צפון אירלנד.
לדבריו, המשא ומתן הנוכחי מול הנשיא הלבנוני אינו רלוונטי לפתרון שורש הבעיה, שכן הממסד כבול לכוחו של חיזבאללה. כהן מדגיש כי רק שינוי דרסטי במבנה המדינה הלבנונית, כזה שיפריד בין הכוחות השואפים לחיים ולשלום לבין אלו המקדשים את המלחמה, יוכל להביא ליציבות אמיתית באזור.
