וטי גראו, ספר ישראלי צעיר שהתגורר באוסטרליה, מצא את עצמו בסיטואציה שעוררה בו תובנה עמוקה על זהות ושייכות. הכל התחיל כאשר העסק שבו הוא עבד נרכש על ידי בעלים חדש- בחור לבנוני מוסלמי שהגיע לאוסטרליה כילד בעקבות מלחמת האזרחים והצליח לבנות אימפריה קטנה של מספרות.

המתח באוויר מוחשי ברגע המפגש. הבוס הקודם ניגש אל מוטי וניסה להרגיע: “דיברתי איתו, הוא יודע שאתה ישראלי ואין לו בעיה עם זה”. אך המילים הללו רק הגבירו את תחושת אי-הנוחות. כאשר הבעלים החדש, מייקל, ניגש להכיר את מוטי, הוא נעץ בו מבט עם חיוך ממזרי ופלט באנגלית משפט שמוטי לא ישכח לעולם: “אז מה, יהודי עובד אצל מוסלמי?”.

עבור מוטי, בן ה-24, זוהי היתה קריאת השכמה. למרות הניסיון של מייקל להציג זאת כבדיחה, מוטי הרגיש את המשמעות האמתית שמאחורי המילים. באותו לילה הוא חזר לביתו ואומר לאשתו בנחישות: “אני בשבילו לא עובד יותר”.

הערה אחת קטנה הציתה במוטי את הבעירה להפוך לעצמאי. תוך חודשיים בלבד הוא הגשים את חלומו ופתח מספרה משלו. מה שהחל כרגע של זלזול מצד מעסיק, הפך למנוע הצמיחה שדחף את מוטי לבנות את דרכו המקצועית במו ידיו, ובסופו של דבר, למצוא את הדרך חזרה הביתה, לארץ.