בשיחה מרגשת וחשופה, גולל עלי שעבאן את סיפור חייו הבלתי יאמן, ממסלול של הידרדרות והסתה דתית, ועד להפיכתו ללוחם בצה”ל ופטריוט ישראלי גאה.
שעבאן מספר כיצד כילד בסיכון, הייתה זו דווקא מדינת ישראל, באמצעות שירותי הרווחה ומשפחות אומנה, שהעניקה לו רשת ביטחון ומנעה ממנו להידרדר לפשע. “המדינה דאגה לנו כדי שלא אדרדר, זה לא משהו שהחברה שלי עשתה”, הוא משתף, ומדגיש כי הכרת הטוב הזו ליוותה אותו לאורך כל הדרך.
למרות ניסיונות הסתה בילדותו, נקודת המפנה המשמעותית חלה כאשר התקרב לדת ונחשף למסגד קיצוני. באותה תקופה מצא את עצמו זורק אבנים בהפגנות, אך המראות הקשים של פיגועי האוטובוסים עוררו בו שאלות קשות: “מי זה האל הזה שפוקד עליי להרוג ולשפוך דם כדי שהוא יהיה יותר גדול?”.
החיפוש אחר האמת הוביל את שעבאן להחלטה אמיצה: להתנדב לצה”ל. הוא שירת כלוחם בגדוד הסיור המדברי (585), שם גיבש את זהותו כערבי מוסלמי ישראלי. שעבאן מסיים את דבריו במסר של אחדות, כשהוא מציין כי הקשר האישי עם יהודים מגיל צעיר מנע מהשנאה לחלחל לליבו. סיפורו של שעבאן הוא עדות עוצמתית לכוחה של בחירה אישית ולחשיבות השילוב בחברה הישראלית.
