אפרים מיכאלי מתייחס לאתגרי הלחימה המודרנית של מדינת ישראל, בדגש על איום הכטב”מים. מיכאלי טוען כי ישראל נכשלה בהכנת עצמה למערכה הנוכחית וכי עליה לשנות מן היסוד את קונספט המלחמה שלה. למרות היותה מעצמה טכנולוגית הממציאה נשקי חזית מתקדמים, היא טרם מצאה פתרון יעיל וזול לאיום הרחפנים והכטב”מים.
מיכאלי מצביע על אבסורד שבו חיילים בלבנון נאלצים לאלתר פתרונות הגנה בדמות רשתות דייגים כדי לישון בביטחון, בזמן שהתעשייה הביטחונית יודעת לתקוף במרחק אלפי קילומטרים. הוא משווה זאת להצלחה של זלנסקי באוקראינה, שהפך את החיסרון בשדה הקרב ליתרון ופיתח תורת בלימה שגם מומחים ישראלים מבקשים ללמוד כעת.
לדבריו, לא ייתכן שישראל לא תמצא מענה טכנולוגי ומבצעי לכלי טיס שעולה מאות דולרים בודדים. הוא קורא להקמה דחופה של חיל כטב”מים וחיל ייעודי ללוחמה נגד נשק לא קונבנציונלי. מיכאלי מדגיש כי ישראל איחרה בתגובתה, וכי המחיר של אובדן חיילים וקצינים מדי שבוע כתוצאה מאיום זה הוא בלתי נסבל ומחייב פתרון מיידי בחזית.
התעשייה הצבאית הפרוגרסיבית מזכירה את המחזה All my sons הם מעדיפים כסף וכבוד מאשר חיי חיילים – מעניין אם יש להם בנים ובנות בשדה הקרב או ב-8200, אני כמובן לא יודע וחלילה לא מעלה טענה.
הסוף של כולם היו בני ידוע. מי יתן את הדין, במקום האשמים, האזרחים והחיילים. לא היועצת, ראש הממשלה, הפצרית וראשי הצבא, שיקבלו פנסיה שמנה על חשבון יתומי צה”ל ותיקים ואלמנות צה”ל שעשו פשע והתחתנו בשנית.
איפה היית לפני 3 שנים?
מאז מלחמת יום הכיפורים חיילינו הפקר. אוסלו הוסיפה הפקרה גם לתושבים.
כל העצות מפי לשעברים, לא בזמן המתאים ולא מהרמטכל ושר הבטחון מלפני המלחמה.