חיים רמון מנתח את המצב האסטרטגי של ישראל מול איראן והסכמי הגרעין. רמון טוען כי מאז ימי המשטר הנאצי, לא קם משטר ששם לו למטרה מוצהרת את השמדת מדינת ישראל כפי שעושה המשטר האיראני כיום.
לדבריו, למרות שישראל רשמה הישגים טקטיים משמעותיים לאורך השנים, הכוללים את הסגת תוכנית הגרעין האיראנית לאחור ופגיעה ביכולות הטילים שלה, מדובר בהישגים זמניים בלבד. הוא מציין כי גם הכוחות הפועלים בשליחות איראן, כמו חיזבאללה וחמאס, נחלשו במידה מסוימת, אך מזהיר כי התמונה הכוללת נותרת קודרת בגלל המדיניות הבינלאומית.
מרכז הביקורת של רמון מופנה כלפי ההסכמים שארצות הברית מקדמת או חותמת מול איראן. לטענתו, הסכם המסגרת הנוכחי הוא בעייתי ביותר ומתבצע באופן חד-צדדי. הוא מתריע כי ההסכם הזה למעשה מבטל את ההישגים שישראל עמלה עליהם ומעניק לאיראן את האפשרות לשקם את כל המערכות הצבאיות והגרעיניות שלה בתוך פרק זמן קצר של שנים בודדות. רמון מדגיש כי היכולת האיראנית להתאושש ולהשתקם תוך שנתיים עד ארבע שנים הופכת את הניצחונות הטקטיים של ישראל לחסרי משמעות ארוכת טווח אל מול האיום הקיומי.
