לדברי יוני בן מנחם, בזירה הבין-לאומית מתנהל בשעות האחרונות מאבק כוחות סמוי וגלוי בין ארצות הברית לאיראן, כאשר שני הצדדים משדרים מסרים כפולים של נכונות למשא ומתן לצד היערכות צבאית מדאיגה. מצד אחד, נציגים אמריקאים מביעים נכונות להידברות “בכל עת”, הצהרות שנתפסות לעיתים כחולשה וכחוסר אונים מול האתגרים במיצרי הורמוז. מהעבר השני, בכירי המשטר בטהרן, ובהם יועצו הצבאי של המנהיג העליון, מוחסן רזאי, דורשים “מזכר הבנות חדש” ופיצויים, תוך שהם מצהירים כי ההסכמים הישנים אינם רלוונטיים עוד. למרות הדיבורים על אופציה מדינית, השטח משדר תמונה שונה בתכלית של הסלמה קרבה.
שלושה סימנים מרכזיים מעידים על כך שהמתיחות עלולה להתפרץ בקרוב: הרס תשתיות בדרך למיצרים שנועד למנוע הגעת תגבורות איראניות, אזהרות מסע אמריקאיות חריגות הכוללות את ישראל, ותכונה חשודה בבסיסי הטילים האיראניים ביזד – מיקום המאפשר טווח ירי ישיר לעבר ישראל. למרות שקשה לראות היגיון אסטרטגי במתקפה איראנית ישירה על ישראל בשלב זה, החשש מ”הישג תעמולתי” איראני נותר בעינו. בן מנחם מדגיש כי בטהרן מבינים היטב שכל צעד התקפי ייענה במכה עוצמתית וכואבת, אך נראה כי שני הצדדים מתקשים כעת למצוא את הדרך לרדת מהעץ מבלי להצית עימות רחב.
