לרגל 50 שנה למבצע אנטבה, סא”ל (במיל’) אלי דקל, מומחה למודיעין שטח, מנתח את ההשלכות האסטרטגיות ארוכות הטווח של המבצע שהפך לסמל של תעוזה ישראלית. דקל מצביע על כך שההישג המשמעותי ביותר של המבצע הוא ההרתעה חסרת התקדים שנוצרה מול ארגוני הטרור העולמיים. מאז אותו חילוץ נועז במרחק של 4,000 קילומטרים מישראל, פסק כמעט לחלוטין ז’אנר חטיפות המטוסים נגד יעדים ישראליים, לאחר שהמחבלים הבינו כי אין מקום שהוא רחוק מדי עבור זרועותיו של צה”ל.

דקל יוצא נגד הביקורת שנשמעה בשנים האחרונות, לפיה המבצע היה כרוך בסיכון בלתי סביר אל מול מודיעין חסר. מניסיונו העשיר בעשרות מבצעים מיוחדים לאורך 20 שנות שירותו, הוא קובע כי רמת הסיכון באנטבה הייתה למעשה נמוכה מזו של מבצעים חשאיים רבים אחרים. הוא מדגיש כי המודיעין ידע להצביע במדויק על מיקום המחבלים וחימושם, והכיר בחולשתו של צבא אוגנדה באותה עת. לטענתו, הניסיונות להציג את המבצע כ”מהמר” מדי נועדו לעיתים לכסות על חוסר המעש של הנהגות מאוחרות יותר במקרים של שבויים ונעדרים.

לסיכום, דקל מדגיש כי המפתח להצלחת מבצעים מסוג זה אינו טמון רק במודיעין או בטכנולוגיה, אלא בראש ובראשונה במקצוענות ובניסיון של האנשים המבצעים אותם. אנטבה הוכיחה כי כאשר ישראל פועלת במקצוענות חסרת פשרות, היא מסוגלת לשנות את כללי המשחק ולהעביר מסר ברור לאויביה, מסר שמהדהד עד היום בשדה הקרב ובמרחב ההרתעה האזורי.

צילום משה מילנר לע”מ