בניתוחו של ד”ר פיני יחזקלי עולה תמונה מורכבת של המערכת הפוליטית בימין, המדגישה את המתח שבין האינטרס הקבוצתי לשאיפות האישיות של הפוליטיקאים. יחזקאלי טוען כי איחוד של כל “רסיסי המפלגות” בימין, כולל דמויות כמו סמוטריץ’ ובן גביר, עשוי ליצור כוח פוליטי משמעותי שיעקוף בגודלו אפילו את הליכוד. עם זאת, המכשול העיקרי למהלך כזה אינו אידיאולוגי, אלא טמון ב”ניגוד אינטרסים” מובהק של הפרטים בתוך המערכת.
לדברי יחזקאלי, השאיפה של ראשי המפלגות הקטנות לכהן כשרים היא המניע המרכזי לפיצול. באיחוד גדול, רק האנשים בראש הרשימה יזכו לתפקידי שר, בעוד השאר ייאלצו להסתפק בתפקידי חברי כנסת פשוטים או אף להישאר מחוץ למשכן. המציאות הפוליטית מחייבת כיום כ-40 אלף קולות עבור כל חבר כנסת, מה שמציב את אחוז החסימה על כ-160 אלף קולות, יעד שקשה מאוד להשגה עבור מפלגות מפוצלות הנאבקות על “שניים-שלושה מנדטים” לפי נתוני הסקרים.
החשש המרכזי שמעלה יחזקאלי הוא שהמשך הפיצול בימין עלול להוביל לתרחיש שבו הימין מאבד את השלטון, מה שיאפשר לעמדות פוליטיות מנוגדות, כמו אלו של יאיר גולן, להוביל את מערכת הביטחון. הניתוח מסתיים בתהייה מאיפה יגויסו הקולות הנדרשים לכל אותם גופים קטנים “מן הגורן ומן היקב”, ומדגיש כי ללא ויתור על האגו והשאיפות האישיות למען המטרה המשותפת, מחנה הימין עלול למצוא את עצמו בשבר פוליטי עמוק.
