עו”ד מיכאל דבורין, מומחה למערכת המשפט ופרשן בולט, מציג בראיון נוקב בערוץ TOV תמונה מטרידה של המציאות הפוליטית-משפטית בישראל. דבורין טוען כי הממשלה הנוכחית, למרות הרוב הפרלמנטרי והרצון המוצהר בשינוי, נבלמת באופן שיטתי על ידי מה שהוא מכנה “ממלכת העריצים בירושלים”. לדבריו, הבעיה המרכזית אינה טמונה רק בקושי לחוקק חוקים, אלא בחוסר היכולת של הדרג המדיני להתמודד עם “הפטיש הדיקטטורי” של הרשות השופטת והפקידות הבכירה ברגע שחוק כזה או אחר נבלם.
דבורין מאבחן כי הימין הישראלי עובר מסע התבגרות אך עדיין חסר לו ה”תבלין” המכריע: הידיעה מה לעשות כשהמערכת המשפטית חוסמת יוזמות נבחרות. הוא מתאר מציאות שבה אין באמת הפרדת רשויות, אלא עליונות מוחלטת של הרשות השופטת על פני הממשלה והכנסת. דבורין מותח ביקורת על הנטייה לעשות את “אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה”, ומדגיש כי ללא שינוי גישה מהותי, גם קואליציה של 68 מנדטים תמצא את עצמה חסרת אונים מול הבירוקרטיה והיועצים המשפטיים.
כפתרון, דבורין מציע להעתיק את זירת המאבק מהמישור החוקתי הגלוי לזירה הבירוקרטית והתקציבית ה”אפורה”. הוא מציע להשתמש בכלים כמו פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה למספר תפקידים, קיצור משך כהונתו והורדת גיל הפרישה של שופטים. לשיטתו, הממשלה צריכה ללמוד להשתמש בבירוקרטיה ככלי נגד, ולפעול בנחישות בתחומי התקציבים והסכמי העבודה כדי לאלץ את המערכת לבוא לשולחן המשא ומתן. הוא מציין את בצלל סמוטריץ’ כדוגמה לפוליטיקאי שהצליח להניע מהלכים משמעותיים בהתיישבות “מתחת לרדאר” של הפקידות.
בסיכום דבריו, דבורין קורא לפוליטיקאים מהמחנה הלאומי להכיר במגבלות הידע שלהם ולהיעזר במומחים מקצועיים חיצוניים כדי לפצח את “התמנון הפקידותי”. הוא סבור כי כדי להצליח ברפורמה עתידית, יש צורך בריענון השורות ובעבודת צוות מקצועית יותר, מתוך הבנה ש”הרודנות לא תוותר מרצונה על כוחה”. לדבריו, המאבק אינו רק על חוק כזה או אחר, אלא על עצם היכולת של הריבון למשול במדינה שמתנהגת במאפיינים מסוימים כ”רפובליקת בננות”.
