ארבעים וארבע שנים של המתנה מורטת עצבים, של תפילות ושל חיפושים בלתי פוסקים, הגיעו השבוע לסיומן המטלטל. מדינת ישראל קיבלה את הבשורה המרה והמנחמת כאחד: עצמותיו של רס”ל יהודה כץ ז”ל, הנעדר האחרון מקרב סולטן יעקב, אותרו והושבו לישראל.
עבור משפחתו, עבור חבריו לנשק ועבור עם ישראל כולו, מדובר בסגירת מעגל כואבת שמהדהדת את המחויבות העמוקה של צה”ל לכל חייל שיצא לקרב ולא שב. המבצע המיוחד, שהתבסס על מידע מודיעיני מדויק שנאסף באמ”ן, הביא להשבת הממצאים שקשרו את יהודה כץ ז”ל למקום הימצאו, ובכך הגיעה לסיומה אחת הפרשות המורכבות והכואבות ביותר בתולדות המדינה.
קרב סולטן יעקב, שהתרחש ביוני 1982 במהלך מבצע שלום הגליל, נצרב בזיכרון הלאומי כאירוע קשה במיוחד. הכוחות הישראליים נקלעו למארב סורי אכזרי, ובתוך הכאוס המבצעי והלחימה העזה נותרו שישה לוחמים נעדרים.
לאורך השנים, צה”ל ומערכת הביטחון לא הרפו מהמאמצים לאתר את עקבותיהם, כאשר גופותיהם של זכריה באומל וצבי פלדמן הושבו לישראל במבצעים קודמים. יהודה כץ נותר הנעדר האחרון, והשבתו כעת היא רגע של התרת ספקות ושל התייחדות עם זכרו של לוחם שהיה דמות מופת.
חבריו לנשק, שחלקו איתו את רגעי האימה בבקעה הלבנונית, מתארים אדם מיוחד במינו, איש ישיבת הסדר, צנוע ובעל מידות, שחייו נגדעו בטרם עת. אבי רט, חברו לנשק של יהודה, תיאר את התחושות המעורבות של שמחה מהולה בעצב עמוק.
עבורו ועבור חבריו, המבט של משפחת כץ לאורך השנים היה תזכורת מתמדת למשימה שטרם הושלמה. הם חיו עם התקווה, גם כשהסיכויים נראו קלושים, שיהודה יחזור.
כעת, כשהסאגה הגיעה לסיומה הפורמלי, נותר רק הכאב על האובדן, אך גם ההבנה שיהודה כץ ז”ל מובא למנוחת עולמים באדמת הארץ שכה אהב.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש כי המדינה פעלה במשך שנים ארוכות במבצעים חשאיים כדי להשיב את נעדרי הקרב הביתה, תוך הבטחה למשפחות שלא יפסיקו את החיפושים. גם הרמטכ”ל אייל זמיר ציין כי מדובר ברגע משמעותי עבור צה”ל, המבטא את המחויבות לדורות הבאים ולמורשת הלוחמים.
עבור משפחת כץ, המאבק למען יהודה היה דרך חיים. אחותו, פרחיה, תהתה לאורך השנים על גורלו של אחיה, במיוחד לאחר שמפקד הטנק שלו הושב לישראל בעבר. השאלות הקשות הללו ליוו את המשפחה בכל יום, והשבת הממצאים כעת היא הכרה בכך שהמדינה לא שכחה את בניה.
הקרב בסולטן יעקב נחשב לאחד הקרבות הקשים ביותר במלחמת לבנון הראשונה, שבו נהרגו 20 לוחמים ועשרות נפצעו. השבת עצמותיו של יהודה כץ ז”ל היא תזכורת לכך שעם הנצח אינו מפחד מדרך ארוכה, וכי המחויבות להשיב את הבנים לגבולם היא ערך עליון שאינו תלוי בזמן.
יהודה כץ ז”ל, שהיה בן 23 בנפלו, חוזר כעת הביתה. הוא לא רק שם ברשימת הנעדרים, אלא לוחם ששב אל עמו ואל משפחתו.
סיפורו של יהודה הוא סיפורה של דור שלם של לוחמים, בני ישיבות הסדר, שהתייצבו להגן על המדינה בחירוף נפש. השבת שרידיו היא סגירת מעגל לא רק עבור המשפחה, אלא עבור כל מי שנושא את זכרם של הלוחמים שנפלו בקרב ההוא.
המדינה כולה מרכינה ראש היום, מחבקת את משפחת כץ ומצדיעה ליהודה ז”ל, הלוחם ששב סוף סוף אל אדמת ארץ ישראל.
