בעולם גיאופוליטי המשתנה במהירות, מאיר מוטס משרטט תמונה מדאיגה של ברית אסטרטגית מתהווה שעלולה להוות “מעגל חנק” סביב מדינת ישראל. במוקד הדיון עומד שיתוף פעולה משולש בין סין, מצרים וטורקיה, המשלב אינטרסים כלכליים, תשתיתיים וצבאיים. מוטס מדגיש כי שיטת העבודה הסינית שונה מהותית מזו המערבית המוכרת; בעוד שדמויות כמו טראמפ פועלות בהכרזות פומביות רעשניות, הסינים פועלים בשקט, “מתחת לפני השטח”, תוך חדירה למדינות דרך מיזמים אזרחיים והפיכת תשתיות אזרחיות למתקנים בעלי אופי צבאי למחצה.
דוגמה מובהקת לכך ניתן לראות, לפי מוטס, בנמלי חיפה ואשדוד בישראל, שם קיימים חשדות כי המנופים הענקיים מתוצרת סין משמשים כסנסורים מודיעיניים העוקבים אחר פעילות צה”ל והצי האמריקאי. החדירה הזו, המתבצעת באמצעות רכישת נמלים ובניית תשתיות בכסף רב, מאפשרת לסין לבסס נוכחות אסטרטגית במקומות רגישים.
החשש העיקרי שמוטס מעלה נוגע לקשר המצרי-סיני והשלכותיו על ביטחון ישראל. הוא מצביע על סכנה ממשית בשכפול יכולות ובשדרוג חיל האוויר המצרי, הן ברמת ההצטיידות והן בסגירת פערים בתחומי המודיעין. שיתוף הפעולה הזה, המקבל רוח גבית גם מהטורקים, יוצר חזית רחבה המקיפה את ישראל מזוויות שונות ומציב אתגר מורכב למערכת הביטחון הישראלית, שנדרשת להתמודד עם איומים שאינם תמיד גלויים לעין בתחילת דרכם.
