[vplayer id=’8753′]
חנן יובל-זמר, יוצר, מלחין נפלא, מפיק, עסוק בתוך החברה הישראלית ובוטש בתוכה, ואחד מאבני הדרך של הזמר העברי. חוץ מזה הוא גם עוסק ביהדות. אחד הדברים היותר נפלאים של חנן זה הספר שהוא כתב, ערך ביחד עם עוד כמה אנשים ונקרא חנן יובל-סידור אישי. בתוך הספר יש גם דיסק מלא בשירים ומזמורים שרבודים בתוך הסידור האישי שזה המסע התפילתי של חנן יובל.
יש ביצוע שלך לשיר ‘שיר המעלות’, שהוא שיר דתי מהתהילים. מה לך ולשיר הזה בתור חילוני?
אני מכיר את השיר הזה מגיל אולי חמש, בבית שלנו לא שרו אותו אבל המפגש שלי עם המילה ‘מסורת’ התחיל בערך בגיל 5 כשעמדתי על דעתי ושמעתי ברדיו תוכנית משונה שקראו לה ‘פרקי חזנות כבקשתך’ ששודרה בשבת בצהריים. גם אנשים שומרי מצוות לא יכול להתעלם מהתוכנית הזו כי היא שודרה בכל המרפסות, זה היה מאה אחוז של רייטינג. אני שמעתי את פרקי החזנות שם והשיר הזה תפס אותי מאוד מאוד ולאורך שנים שמעתי אותו. יום אחד הגענו, הייתי חבר במשלחת של קרן היסוד שהסתובבה לשנור אצל יהודים באירופה, הגענו לאמסטרדם ולקחו אותנו לבית הנכסת הפורטוגזי העתיק, וסיפרו לנו שהוא בנוי במתכונות בית המקדש והוא מואר בתרי”ג נרות וכו’. ואנחנו 5 ישראלים די בורים מתכנסים על הבמה הספרדית בבית הכנסת והתחלנו לשיר באופן אינטואיטיבי-שיר המעלות בשוב ה’… לא ידענו את המילים. ואז חזרתי הביתה וצלצלתי לאליהו הכהן, הוא סיפר לי את הסיפור הזה שכבר בשנות ה30 ש”י עגנון הציע את השיר הזה כהמנון למדינה שבדרך, שחיפשה דרך, חיפשה סמל וחיפשה המנון. זה השיר הציוני הראשון.
אתה היית מחליף את ההמנון לשיר הזה?
אני לא יודע להגיד, זה מושרש בי. כשאני שומע התקווה העיניים מתחילות לדמוע באופן אוטומטי.
