זהו סיפורו של משה (שם בדוי) שירד לניו-יורק אחרי הצבא, התחתן שם והקים משפחה. היום, ארבעים שנה אחרי, הוא מצטער על הבחירה הזאת שגרמה לו לאבד את המשפחה שלו ולבנותיו ונכדיו להתבולל.
הסיפור עצוב ומוכר: עשרות אלפי ישראלים בוחרים לעזוב את הארץ ולרדת למדינה אחרת. הסיבות לכך מגוונות: חלקם מאמינים שמצבם הכלכלי ישתפר, חלקם מחפשים לשנות אווירה, רובם יוצאים בידיעה שמדובר בעניין זמני, כך שבסופו של דבר ישובו לישראל.
הסיפור של משה אופייני מאוד. מיד לאחר הצבא נסע לניו יורק; הוא אמנם הגיע ממשפחה ישראלית חילונית אבל עם זהות יהודית ברורה, והוא הגיע לשם והתחתן עם יהודייה מקומית. מזלו שפר עליו: הוא הצליח בעסקיו, צבר רכוש ונולדו לו שתי בנות. במהלך השנים הוא החל להתקרב ליהדות: החל לשמור שבת, והחליט לחזור לארץ. למרבה הצער, נישואיו עלו על שרטון, ולמרות זאת הוא קיבל חזקה על שתי בנותיו והם עלו יחד לישראל. הוא עבר לגור בעיר עם סביבה דתית מובהקת, רשם אותן לבית ספר דתי והחל לבסס את חייו בארץ.
אז נשמע שדברים החלו להסתדר עבורכם?
כן, בהתחלה היה טוב. אבל נקודת המפנה הייתה כשהן נסעו לבקר את אימן שנשארה בארה"ב, והיא הצליחה לפתות אותן להישאר שם. זה היה פיתוי כלכלי של כסף ואני החלטתי לא לכפות את עצמי אלא לתת להן לבחור.
אתה מרגיש אשם?
אני מתבונן במציאות במבט אמוני, כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות, אני לא רואה בזה כשלון שלי, למרות שחולפות לי מחשבות שאולי כן הייתי צריך להתעקש על החזקה ולא לוותר עליהן כל כך בקלות.
אז איך הכל התחיל להתדרדר?
כשהן הגיעו לשם, גרושתי רשמה אותן לבית ספר רגיל. הן למדו עם גויים, ככה הכל מתחיל. מגיל 14 עד גיל 21 הן למדו עם גויים וזה נהיה חלק מהן. בהתחלה לא ידעתי וכשידעתי כבר היה מאוחר מדי.
אבל הן גדלו בבית יהודי, קיבלו חינוך יהודי?
לא יודע, כשאני שמעתי מזה אמרתי להן שאני לא מקבל את זה, שהן לא יהיו חלק מהחיים שלי. אבל כנראה שזה לא היה מספיק חזק ואני כנראה לא עשיתי דברים מספיק קיצוניים בשביל לשנות את דעתן.
אלה הבנות היחידות שלך?
לא, לאחר מכן התחתנתי שוב, ומהנישואים האלה יש לי עוד בת, וב"ה כאן יש לי נחת; אנחנו מגדלים את הילדה כאן בארץ ישראל והיא מקבלת חינוך יהודי. איתה אין בעיות.
https://tovnews.co.il/%d7%a2%d7%a0%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%a4%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%98%d7%aa-%d7%a9%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%aa/
אבל ממה נובעת המניעה שלהן לערוך ברית מילה? הרי לפי ההלכה הילד יהודי
אתה צריך להבין – מבחינתן, כולם שווים. אין הבדל בין יהודי לגוי, מבחינתן עכשיו אני הגזען – הבעיה היא בי.
הן התחתנו בטקס דתי?
כן, הן הביאו רב רפורמי, זאת בדיחה, רב רפורמי יכול לחתן אותך גם עם תולעת. אתה לא מכיר את זה כי לא גרת שם, הרפורמים מחתנים הכל. תוכנית כבקשתך.
לא ניסית לדבר על ליבם של בני הזוג שלהן, אולי לפחות היו מסכימים לברית מילה?
אני לא פגשתי אותם, סירבתי לבוא לחתונה, אני לא מכיר את בני הזוג שלהם. הייתה לי תקווה שאולי את הברית הם כן יעשו אבל כשהן הודיעו לי שגם את זה לא – זה כבר שבר אותי לגמרי והקשר ניתק סופית. אין הרבה מה לעשות, מבחינתי זה עבר ועם הכאב הזה אני אחיה עד יום מותי.
אתה לא מאמין שזה יכול להשתנות? אנחנו כיהודים ממשיכים להתפלל – "אפילו חרב מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מהרחמים"
אני מאמין בקדוש ברוך הוא, כך הוא כיוון, אני עשיתי השתדלות וזה לא יצא, אין לי הרבה מה לעשות. אולי הנכדים שלי יתעוררו יום אחד ויחזרו בתשובה. מהבנות אני מיואש.
את מה אתה מאשים?
שלא התעקשתי על להשאיר אותן בארץ, שנתתי להן לחזור לגהנום הזה. אתה צריך להבין, בארה"ב, עוד שני עשורים לא יהיו יהודים. ההתבוללות שם היא 90 אחוז, יש שם רק את חב"ד ועוד קצת קהילות שמחזיקות בקושי.
אז מי שלא לומד במוסדות יהודים בסכנה?
גם שומרי שבת בסכנה, אם אתה גר באזור סגור כמו בני ברק אז אולי תצליח, ואפילו אז הילדים בסכנה, הם נחשפים לכל דבר, מבחינתם הגוי לא מהווה סכנה. תראה, אני גדלתי בבית חילוני, אבל היה ברור שלהתחתן זה רק עם יהודייה, שם אין את ההבנה הזאת.
יש לך איזה מסר שאתה רוצה להעביר?
תראה, אין יום שזה לא עובר לי בראש, אין תפילה שאני לא מזכיר את זה. זה כל הזמן יושב עליך. אם הייתי יכול לא הייתי נוסע לשם לעולם, כל הכסף לא היה שווה את זה, ישראלים לא מבינים את זה, אין שם רוחניות, גם חילוני גמור בישראל יש לו את הסביבה ששומרת עליו, שם אין כלום. אחת הסיבות שעזבתי את אמריקה זה בשביל להציל את הילדה הקטנה, הבאתי אותה בתור תינוקת, לא לקחתי סיכון.
אני רוצה להודות לך ששיתפת אותנו בסיפור הזה, הכאב שלך מורגש אבל אני מאמין שזה יתן כוחות לאנשים אחרים, לפעמים הקושי שלנו הוא גם שליחות, מספיק שיהודי אחד ישמע את הסיפור הזה ולא יעזוב את הארץ, וכבר הרווחת דבר גדול.
כן.. בהחלט, צריך לזכור שעכשיו חודש אדר ולמרות הכל צריך לשמוח.
