על רקע הוויכוח הציבורי סביב תפקידה של התקשורת בישראל, מותחת סמדר הילה שמואלי ביקורת חריפה על אופן סיקור המציאות הפוליטית והחברתית. לדבריה, לאולפנים יש יכולת משמעותית לעצב תודעה ציבורית וליצור “אשליית רוב”, באמצעות ייצוג חלקי ולא מאוזן של הדעות בציבור.
שמואלי טוענת כי באולפנים ניתן לעיתים ייצוג מצומצם בלבד למחנה הלאומי, בעוד שמיליוני מצביעים אינם מקבלים ביטוי מלא. לדבריה, גם סיקור הופעותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נעשה באופן ביקורתי במיוחד, הכולל שאלות מתריסות וקטיעת מסרים, מה שמוביל להצגת תמונה מסוימת לציבור.
עוד היא מתייחסת לאופן סיקור הפגנות, וטוענת כי קיימים פערים בין נתוני ההשתתפות כפי שמדווחים באמצעי התקשורת לבין הערכות גורמי האכיפה. לדבריה, הצגת נתונים מנופחים תורמת ליצירת תחושת תמיכה רחבה יותר בעמדות מסוימות.
בנוסף, שמואלי טוענת כי נושאים מרכזיים ואירועים משמעותיים אינם מקבלים, לדבריה, סיקור מספק או עומק עיתונאי, בעוד שנושאים אחרים זוכים להבלטה רחבה ולעיתים לקמפיינים מתמשכים.
סמדר הילה שמואלי סבורה כי למרות השפעת התקשורת, הציבור הישראלי מודע יותר למציאות ואינו מקבל את הדברים באופן אוטומטי. לדבריה, מגמות פוליטיות ארוכות טווח מצביעות על התחזקות המחנה הלאומי, חרף האתגרים התקשורתיים.
