[vplayer id=’12299′]
בראשית דבריה חברת הכנסת סטרוק מספרת על השבעה של שיראל אבוקרט הי”ד ועל סיפורים שהיא שמעה עליה: “אני מגיעה עכשיו מהשבעה של שיראל – המג”בניקית שנרצחה בלב חדרה. חוויה לא קלה בכלל. הייתי בלוויה. לפני כן ביקרתי בבית הספר שהיא לימדה בו. וראיתי את פינת ההתנדבות בבית הספר. שיראל במשך שנתיים כל בוקר הכינה עשרות סנדוויצ’ים לתלמידים בבית הספר שבמרכאות שכחו להביא סנדוויץ’ לבית הספר, לא תמיד היה להם סנדוויץ’ להביא. זאת הייתה ההתנדבות הקבועה שלה. ראיתי את תעודת הבגרות שלה, היא באמת הייתה בחורה מדהימה משכמה ומעלה”.
לחברת הכנסת סטרוק יש ביקורת גדולה על התנהלות הממשלה מול גל הפיגועים שאנחנו חווים: “האמא אמרה לי שהיא מאוד כועסת, ואני כל כך מבינה אותה. באמת יש לה על מה לכעוס. המחבלים האלה לא היו צריכים להגיע ללב חדרה. היו צריכים הרבה הרבה לפני כן לעצור אותם. ויש פה מחדל של הממשלה בכל הטיפול בפשיעה ובפשיעה הלאומנית במגזר הערבי. הממשלה הזאת הבטיחה עם הקמתה שהיא תעשה שינוי והיא תכניס את השב”כ לעבוד במגזר הערבי בישראל גם בתחום של הפשיעה הפלילית וגם בתחום של הפשיעה הלאומנית והיא לא עשתה את זה. היא לא עשתה את מה שהיא צריכה לעשות”.
https://tovnews.co.il/%d7%97%d7%9b-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a7-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%94/
לדבריה, בגלל ההזנחה בטיפול באלימות מהחברה הערבית, צריך לעשות צעדים קשים: “אם היו פועלים נכון לאורך הכמעט שנה שהייתה לנו מהפרעות הקודמות בתשפ”א אז היה אפשר לעשות את הדברים בצורה יותר מתונה. אבל שהגענו עד הלום והמצב כל כך קשה אין מנוס מלעשות מעצרים מנהליים בהיקפים גדולים. לאסוף את הנשק, יש מאות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים במגזר הערבי. אין מנוס מלאסוף אותם ואם צריך גם בשביל זה להטיל עוצר אז להטיל עוצר. ואני אומרת שהחברה הערבית גם תבחן בזה. זה שיש לנו ממשלה עם רע”מ שאסור היה מלכתחילה להקים אותה וכל רגע ורגע שהיא קיימת, בעצם קיומה, בעצם מהותה זה דבר נורא למדינת ישראל כי זה בעצם הופך את מדינת ישראל למדינת כל לאומיה או ‘שני לאומיה’ כמו שמנסור עבאס קורא לזה.
לפני מספר חודשים, קרה אירוע בכנסת בו ראש הממשלה צעק לעבר חברת הכנסת אורית סטרוק “תעופי לי מהעיניים”. חברת הכנסת סטרוק מספרת על הרגע הזה ועל האכזבה באופן כללי מראש הממשלה בנט: “הרגע הזה הוא לא חשוב.” אומרת חברת הכנסת סטרוק על הרגע בו בנט צעק עליה. “הרגע החשוב זה הרגע בו הוא הקים את הממשלה הנוראה הזאת ומאז אני חווה בכל יום ובכל שעה את ‘תעופי לי מהעיניים’ בלי שהוא יגיד לי את זה. אני מדברת על אדם שהייתי קרובה אליו מאוד והוא היה קרוב אליי מאוד. ואני מתסכלת אליו ממרחק ואני שואלת את עצמי. נפתלי אפה אתה? איפה כל הדברים שהאמנו בהם ביחד ועשינו אותם ביחד. זה מטלטל וקשה לי להבין את זה כי זה שותף. אנחנו עשינו ביחד כברת דרך מאוד מאוד ארוכה ולאורך כל הדרך הזאת הייתה לנו שותפות גדולה באמונה, בערכים, בדרך, ואני לא מצליחה למצוא את זה. זה הורג אותי, זה קשה לי. אני לא מאלה שיכולה להגיד הוא בגד, הוא הלך, הוא מנוול”.
תעופי לנו מהעיניים היא דרישה של רוב אזרחי המדינה ולו בגלל הדעות החולניות שלה. אך אני אתייחס להופעוה החיצונית שלה בלבד.
היא נמצאת בכנסת והעם צופה בה ולרוב כנגד רצונו.
האישה מפחידה בהופעתה החיצונית ופוגעת בחוש הטעם הטוב של האזרחים ובעמדת נשים שאסור לכער אותן במתכוון וזהו זילזול מפורש בציבור הצופים.
שתעוף לנו מהעיניים.