הרב אורי שרקי מציג מענה מפורט לטענותיו של הפילוסוף האתאיסט אחיה יצחקי סביב תפיסת עולמם של הראי”ה קוק ובנו, הרב צבי יהודה קוק. הרב שרקי פותח בציון העניין הרב שמגלים גם הוגים חילוניים במשנתם של גדולי הציונות הדתית, ומדגיש כי הדבר מעיד על מרכזיותם של רעיונות אלה בזהות ובקיום הישראלי.
בדבריו מנתח הרב שרקי את המורכבות ההיסטורית והרעיונית של היחס בין דת לציונות. הוא מזכיר כי הקמת תנועת “דגל ירושלים” על ידי הראי”ה קוק נובעת מאכזבתו מעמדת ראשי התנועה הציונית, חיים ויצמן ונחום סוקולוב, אשר ביקשו להפריד בין ענייני חול לקודש. הרב קוק מתנגד נחרצות לגישה הטוענת כי לציונות אין נגיעה לדת, ומבקר בחריפות את הניסיונות לנתק בין הלאומיות לתורה.
בהמשך הדברים מתייחס הרב שרקי למשנתו של הרב צבי יהודה קוק ומפריך את הטענות המייחסות לו פירוד ושיסוע. הוא מדגיש כי הרב צבי יהודה רואה במדינת ישראל ובצה”ל יסודות של קודש, מקפיד על אמירת הלל שלם ביום העצמאות, ומציג תפיסה מונותאיסטית כוללת המחברת בין חלקי העם, מתוך מחויבות עמוקה לאהבת ישראל ולתכנים אוניברסליים.
