ורבים מעמי הארץ מתייהדים

לקראת סוף השבוע נזכה לאורותיהם של ימי הפורים. בלי להאריך יותר מדי בסיפור ה"נהפוך הוא" המלובש בנהגת הטבע, אין ספק שסיפור הישועה המיוחד הזה עורר את פליאתם של כל העדים לאירוע. במגילת אסתר מתואר מצב של התעוררות מצד גויים רבים להצטרף לעם ישראל – "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם". בגמרא מובאת שיטת רב, הסובר שלמרות שגירי מרדכי ואסתר עשו זאת מיראה, ולא ממוטיבציה כנה להדבק בה' – עדיין בדיעבד "כולם גרים הם". והיינו שמפסוקים אלו אנו לומדים שגם גיור שהחל מחמת סיבות חיצוניות – הגירות תופסת. כך גם מכריעה הגמרא להלכה, וכן כתבו כל הפוסקים.

מה בין הכותים לגרים בימי אסתר

בספר מלכים (ב, יז פס' יב-מא) מסופר שהקב"ה שלח אריות להרוג את האשורים, והכותים ראו זאת והתגיירו. במספר סוגיות מבואר, שאותם כותים שהתגיירו מפחד האריות – דינם כגויים. והתקשו הראשונים: כיצד ניתן להבין סוגיות אלו עם ההלכה ש"כולם גרים הם"?

הראשונים כתבו תירוץ פשוט: הגמרא שהכריעה ש"כולם גרים הם" מדברת באופן שהגר או הגיורת נכנסו תחת כנפי השכינה בכנות, והם מקיימים את כל מצוות. כל המחלוקת בעניין נבעה מכך שהסיבה שהניעה אותם לתהליך הגיור היא "חיצונית", כגון פחד. במקרה כזה נפסק להלכה שאם בסופו של דבר היה בתהליך הגיור קבלה כנה של מצוות התורה – הגיור תופס, הגם שהמניע הראשוני היה רווח חיצוני או פחד.

לעומת זאת ביחס לכותים היה פגם בקיום המצוות, כלשון הנביא – "אֶת ה' הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים". זאת אומרת שהכותים יראו את ה' ובמקביל המשיכו להיות קשורים להרגלים האליליים שלהם. קלקול בקבלת המצוות וקיומם הוא עילה לחשוד (ופעמים אף להכריע) שלא היה כאן גיור-אמת, ודין הגירות הזו להתבטל.

אי אפשר לקבל גיור פושר

לאור הדברים ניתן להבין שאי אפשר לקבל "גיור פושר". על אף שבאותם זמנים שמתאר הנביא בספר מלכים היו גם יהודים רבים ש"פסחו על שני הסעיפים", ועבדו גם את הקב"ה וגם אלוהים אחרים – הרי שגוי שעובר תהליך גיור צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים באופן שלם. יהודי "מסורתי" ואפילו "כופר" הוא יהודי מעצם היותו בן של אם יהודייה. לעומת זאת הדרך של הגר להתחבר לעם ישראל הוא רק דרך מעמד הר סיני. "עובד כוכבים שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד – אין מקבלין אותו, ר' יוסי בר' יהודה אומר: אפי' דקדוק אחד מדברי סופרים" (בכורות ל, ב). לכן אין דבר כזה גיור פושר או "מסורתי".

https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%95-%d7%a2%d7%9c-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%94%d7%a0%d7%90-%d7%9c%d7%90-%d7%a2%d7%9c-%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98-%d7%91/

יהדות אינה רשימת מכולת

אכן בגמרא במסכת שבת מסופר על הלל שקיבל גר שבתחילה האמין רק בתורה שבכתב. אמנם הלל ידע שהוא עתיד לשכנעו באמתות התורה שבעל פה – אך לעת עתה אותו גר לא האמין ולא קיים את מצוות התורה שבעל פה. מפרשים רבים ראו סתירה בין הנהגתו של הלל לסוגיות הללו ששמו במרכז תהליך הגיור  קבלה כנה ואמתית של תרי"ג מצוות.

בפסק הלכתי שכתב הראשון לציון הגאון רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל יש יישוב יפייפה לשאלה זו. הוא כותב שעיקר הגיור הוא לא "קבלת המצוות" במובן המספרי. הגוי לא מקבל על עצמו "רשימת מכולת" דתית. אז מהו תהליך קבלת המצוות? מסביר הרב עוזיאל: "צריכים להודיעו… קצת מצות יסודיות ענשן ושכרן, להודיעו על מצבה ומלחמת קיומה של היהדות ועל חובתו של כל הנספחים אליה להיות מוכן להקריב נפשו על אהבתה. ולקדש שם שמים ושם ישראל בכל הליכות חייו. ורק אחרי הודעה זאת וקבלתה מצד המתגייר נגשים בית דין אל מעשה המילה והטבילה שהן צריכות להיות לשם גרות".

הוי אומר שהגר מקבל על עצמו להתמסר ליהדות. יכול להיות שבשלב הראשון הוא אינו יודע הרבה פרטים על היהדות, אך הוא יודע שיש את עם ה' שנושא עמו את תורת ה', והוא מוכן להתמסר ולעשות את כל מה שיצטרך לטובת היהדות הזו. ברור לכשיתבררו לו מהם מצוות התורה הוא יקיימם גם כן במלא המרץ. זוהי הגירות. מעין קריאה גדולה של "נעשה ונשמע". ואף שבשלב הראשוני הוא בקושי יודע מהן מצוותיה והליכותיה של תורה – הוא מוסר את נפשו ומוכן לקיים בעצמו "לך לך" בדרך הארוכה שנתייחד בה עם ה'.