"הגענו הבוקר לעשות השכמה לנאוה רוזיליו, מנהלת קבוצת "משמרות הבושה". לא תהפכי את ישראל לאנרכיה!" ככה פירסמו הבוקר (רביעי) ארגון "אם תרצו" וצירפו קטע מהמחאה.
הדבר לא מצא חן בעיני שקמה ברסלר וקוסטה בלאק, ממובילי האנרכיה ברחובות והם, האשימו אותם בפאשיזם.
עו"ד אוריאל חור-נזרי מסביר מהם גבולות המחאה:
"אז רק לידע כללי, הפסיקה מתייחסת לפעילים פוליטיים כאל נבחרי ציבור. בדמוקרטיה מותר להפגין מולם. מנגד, מה שבג"ץ קבע זה שאסור להפגין בצורה של הקמת רעש או תוך חסימות כבישים בניגוד לחוק. ככה שאם משהו פה לא בסדר אלה מחאות השמאל".
מי שלא אהב את הביקורת של עו"ד נזרי היה בלאק בעצמו.
"תגיד, אמיתי שאתה עורך דין? כי אתה אחד המטומטמים כאן בטוויטר. והתחרות די קשה. אם אתה לא מבין את ההבדל בין להפגין מול נבחרי ציבור לבין להפגין מול אזרחים, אין לי איך לעזור לך. ״זכות המחאה הלגיטימית״ זה לא, הטרדה מאיימת זה כן. אדוני עורך הדין חור-ניזרי".
עו"ד נזרי השיב לו: "בית משפט קבע במסגרת הליכי הטרדה מאיימת בצו שהוצא נגד עו"ד גונן בן יצחק, שפעיל ציבורי הוא סוג של נבחר ציבור ולכן יש להתייחס אליו כאל נבחר ציבור. נאווה רוזיליו בהחלט עונה להגדרה של אדם פעיל ציבורי. ככה שזה או שיש זכות מחאה שווה או שזו דיקטטורה".
לפניכם דוגמה קטנה ועדכנית – מיהי גברת רוזליו וכיצד היא מהלכת אימים על נבחרי ציבור וקוראת להפריע להם במרחב הציבורי והפרטי.
קוסטה בלאק:
מי שקורא לחבורה הזאת שמאלנים ואנרכיסטים הוא שטוף מוח בדרגה של טמטום מתקדם שלצערי הוא גם מדבק וממאיר
ממש מצחיק – אי אפשר להמציא דברים כאלה! החולצות השחורות והפשיסטים של ברסלר חטפו טיפה ממה שהם עוללים לאחרים כבר 8 חודשים – ומיד רצים לתקשורת ומייבבים בבכי על מר גורלם, וכמה שהחברה האלה לא נחמדים אליהם! מעולה, וכל הכבוד לתנועת אם תרצו!
מיליציית החולצות השחורות של אהוד ברק, שקמה ברסלר ושאר האנרכיסטים יוצאת מגדרה כי עכשיו הבומרנג חוזר אליהם בענק. כל הכבוד למארגני ההפגנה נגד האנרכיסטים מהשמאל הרדיקלי. תמשיכו כך. ישר כח.
טוב, אז אחרי קונטרה קטנה לטמטום של המטורללים, עכשיו ברצינות. אלה האנשים שמגדירים את עצמם כנאורים ומשכילים? אנשים שנראה שכל הלקסיקון שלהם הצטמצם לרשימת מילים קטנטנה – שבניהן: נאצים, פאשיסטים, ביביסטים, כהניסטים ומשיחיים – לכל דבר וכל אחד שהם לא אוהבים/לא מסכימים איתו? בעצם נוצרה כאן קבוצה קטנה ורדיקלית של אנשים שפשוט הגיעה למצב שהיא לא מסוגלת להסביר את עצמה בצורה קוהרנטית ולהסביר מדוע הם לא מסכימים עם דבר מה; ולא פחות חשוב מזה, שאינה מסוגלת לקיים דיון ענייני וערכי אמיתי עם הצג השני להם – הימין. כל ״הטיעונים״ שלהם בעצם לא נוגעים לרעיון כלשהו, אלא רק לאנשים שהגו אותו – זה נקרא אד הומינם. זה פשוט מצב עצוב, שבו אותה קבוצת אנשים רדיקלית פשוט ויתרה על האינטלקט שלה, והחליפה אותו במנטליות של עדר היסטרי, שיש אנשים שחושבים עבורו ואומרים לו מה לעשות באמצעות סיסמאות ומנטרות חלולות וחסרות תכלית, שאינם מעוגנות כהוא זה במציאות. זה פאתטי, עלוב ומעורר רחמים.
עכשיו השמאל מבין שזה יכול ללכת לשני הכיוונים וגם הם יכולים לסבול.
השבח לאל