"החלטתי לפרוש מכל פעילותי במחאה. העיניים דומעות כל היום. מאתמול בלילה. בגדול: כי זה אבוד. עברנו את נקודת האל חזור. עוד אכתוב בפירוט ואולי אשנה את דעתי בעתיד כי אי אפשר לדעת לאן החיים יובילו אותנו וכל מיני קלישאות מופלאות ואכן, אם מישהו היה מספר לי לפני תשעה חודשים שאהיה פעילת מחאה, הייתי נקרעת…שכל אחד יעשה מה שטוב לו".
כך כתבה אשת הטלוויזיה והבמאית, יעל אבנרי והוסיפה: "אני הולכת לוודא שיהיה לי איך להבריח מפה את בתי".
אחד מראשי המחאה וגם מהמארגנים והתורמים של המחאה, אילן שילוח, מנסה גם להנמיך להבות מחשש לאיבוד לגיטימציה ציבורית למאבק שלהם: ״הבנתי בדיעבד ובאיחור שניתן להבין מהמכתב על אירועי כיפור שמפגינים בכיפור היו אלימים. זו לא היתה הכוונה. זו היתה טעות מיותרת בניסוח. המחאה מכילה מנעד רחב של דעות שונות וגם חילוקי דעות וזו מהותה של דמוקרטיה ועל זה כולנו נלחמים.
מבין שיש גם דעות שונות האם בכלל היה צריך להוציא מכתב שמנסה לגשר ולהגיע להבנות על מנת להאבק בחזית רחבה נגד הדיקטטורה המשיחית ובנית מחנה דמוקרטי על בסיס ערכי מגילת עצמאות".
יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, מיהר לפרסם הודעה בדבר ביטול הגעה לכיכר דיזנגוף, ביום חמישי לתפילה למען הדמוקרטיה. זאת מחשש לעימות נוסף בכיכר (בינתיים חזר בו השר בן גביר וביטל את התפילה בכיכר. מ.א). "חוזר ומציע לכולם לא לבוא מחר למחות נגד בן גביר. שיעמוד שם עם לה-פמיליה ושיפגינו נגד עצמם. אין עונש גדול מהתעלמות לחולה הפרסום הזה. הוא הרי בא לחפש מריבה, למה לתת לו?"
והגברת חושבת שיהיה לה ולביתה טוב יותר באירופה האנטישמית מאשר בישראל? היא אשכרה חושבת שזה שהיא מאמצת את ערכי הפרוגרס, שהאנטישמים באירופה יפסיקו לראות בה יהודיה ויאמצו אותה ושכמותה לחיקם? וכולנו יודעים טוב מאוד מה הם חושבים על יהודים ואיך צריך לנהוג בהם – בישראל או באירופה. כמו שנאמר – הטמטום בשמאל הוא לא באג, היא פיצ׳ר.
יש כאלה שהארץ מקיאה אותם ולכן הרצון שלהם לצאת כי לא מרגישים יהודים
ברוך ה יש בת ולא בן כי כשתתחתן עם גויים ולא ישאר זכר ממך אז יקל לנו
אבנרי הארץ הזאת לא בשבילך אין לך אהבת הארץ ולא אהבת ישראל כולך שנאה אנא ברחי מכאן אנו זקוקים לאנשי חיל ולא לשונאים כמוך