בראיון לערוץ TOV, מנתח המדען המדיני פרופ’ אבי דיסקין את הכשלים המובנים בשיטת הבחירות בישראל, תוך התמקדות בהשפעות הבלתי צפויות של העלאת אחוז החסימה. לדבריו, המהלך שנועד לצמצם את מספר המפלגות ולחזק את המשילות, השיג בפועל תוצאה הפוכה.

פרופ’ דיסקין מסביר כי במערכת פוליטית המורכבת ממפלגות גדולות ומפלגת לשון מאזניים קטנה, כוחה של האחרונה הופך לבלתי פרופורציונלי. הוא מדגים זאת באמצעות תרחיש תיאורטי: במצב שבו קיימות שתי מפלגות גדולות (למשל, 59 ו-50 מנדטים) ומפלגה קטנה בת 11 מנדטים, המפלגה הקטנה הופכת לבעלת כוח פוליטי זהה, ואולי אף גדול יותר, משל הגדולות. זאת משום ששתי המפלגות הגדולות יעדיפו תמיד “לקנות” את שירותי המפלגה הקטנה מאשר לחבור אחת לשנייה.

דיסקין מציין כי העלאת אחוז החסימה אילצה מפלגות קטנות להתאחד לרשימות משותפות, מה שלמעשה הקשה על הרכבת קואליציות יציבות. הוא מזכיר כי התריע על כך כבר בשנת 2015, ואף הביא כדוגמה את הקשיים שחוותה אנגלה מרקל בגרמניה כתוצאה מאחוז חסימה גבוה (5%). לסיכום, פרופ’ דיסקין טוען כי הניסיון “לפתור” את הבעיות הפוליטיות באמצעות חסמים טכניים פגע בסופו של דבר גם במפלגות הגדולות וגם ביכולת העיצוב של הממשלה.